הי אודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/09/2013 | 14:40 | מאת: -חנה

זה מרגיש לי קצת מוזר/ כאילו אני ילדה... ובכ"ז רציתי לספר לך. חברה אמרה שהיא הולכת לאיזה ערב שהיה עם חברה נוספת.. ואמרתי לה שאצטרף ותעבור דרכי שנלך יחד. קצת לפני שהייתה אמורה לבוא אליי, שלחה הודעה שהיא אצל החברה השלישית (היא חברה שלה ופחות שלי) ושאגיד לה אם אני באה. התגובה הראשונה שלי הייתה לבכות. דבר ראשון נעלבתי שהיא שואלת אם אני באה אחרי שאמרתי בבירור שאני רוצה לבוא. ונעלבתי שהיא לא הציעה לי לבוא גם לחברה השנייה (ויכול מאוד להיות שלא הייתי באה אבל לו רק הייתה אומרת). שלחתי לה הודעה "רציתי לבוא" ופשוט בכיתי. היא ענתה אז תבואי וניפגש בדרך ונלך יחד. לא רציתי ללכת כי ממש נפגעתי. לקח לי זמן להירגע והחלטתי שלמרות הכל אלך. ואני שמחה שהלכתי. זה נראה כאילו נעלבתי משטויות.. אבל באמת נעלבתי ואולי אני מגזימה בתגובות שלי.. לא יודעת מה לעשות. אני בוכה ונעלבת מחברות הרבה ): אתה חושב שהגזמתי בתגובה שלי?

הי חנה, מה שחשוב הוא שהלכת. רצית ללכת, התגברת על העלבון - והלכת. מצויין. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית