אודי הי,

ראשית, רוצה לברך אותך בגמר חתימה טובה, שנה מבורכת ופוריה לך. וגם.. רוצה לעשות פה ניסיון..רוצה לעשות משהו שמאוד מאוד מאוד קשה לי.. רוצה לבקש ממך משהו.. :( ... ... המממ... ב 3.9 ,גילת פתחה עץ שכותרתו:" לבמבי ולרואים ואינם נראים" (משהו כזה,אולי בערך..) עניתי תגובה בעץ ההוא (ב 8.9), מיענתי אותו אליך אודי!,לגילת ולכולם.. ביקשתי ממך כבר שתענה ותתייחס לתוכן של תגובתי ההיא... אך,איכשהו,לא ענית לי עדיין.. המחשבות/רגשות שלך למה שכתבתי שם מאוד חשובות לי!!! כתבתי שם התייחסות ל"משחק" שפתחת לגבי הניק לקראת השנה החדשה. חשבתי לעצמי לוותר כבר.אמרתי לעצמי, לא נורא, את למעשה כבר בכלל בכלל לא צריכה את התגובה של אודי. מה זה כבר יכול להוסיף/לשנות לך.. זה דפוס שאני מאוד מכירה אצלי. אני רוצה לנסות אחרת.. אני רוצה לומר לך אודי, התגובה שלך אלי בעץ ההוא ! ( צריך לדפדף כבר דף לאחור ) מאוד מאוד חשובה לי !!! מרגיש לי כל זמן שאתה לא עונה שם שמשהו בי אין .. :((( אז אודי, למרות שאני נשרפת לבקש שוב התייחסות ממך בעץ ההוא.. בבקשה, תעשה משהו... :(((( שלך-במבי. נ.ב בטח אמא צביה מאוד גאה בי על הצעד הקשה הזה שאני עושה פה. אולי גם אתה ??? נ.ב נוסף. שלחתי תגובה לסוריקטה בעץ שפתחה בדף זה (בנתיים..) שכותרתו "מחשבות"..בבקשה,תעלה את תגובתי אליה.. ושוב אודי.. בבקשה,תענה למה שכתבתי שם..זה ממש עינוי בשבילי שאתה לא עונה לי שם.. וואוו... כמה זה קשה... העץ כבר נמצא בדף אחד מאחור..

עניתי לך שם למטה (או שמא כבר בדף הבא), וזה לא עלה...הודעות המשך סוררות :-/, מחליקות להן עם הרוח... מכריחות אותך לעשות עוד צעד, להשאיר עוד עקבות, גם אם אתה לא רוצה בכך... ומצד שני, קשה להרפות מהודעה שכבר נאמרה...ומחללים ריקים המחכים לתגובה... אתה אומר: אני עשיתי פה צעד, הטבעתי עקבות, ולא, אני לא מוכן שזה ייעלם... (ככה זה , לחתור על הר מושלג ומחליק, לא?) [ממ...לפעמים יש לי מין רצון כזה , לא מציאותי כ"כ, לסגור את כל החללים...לענות לכ-ל מי שלא קיבל תגובה... (אצטרך לרסן את עצמי, כנראה ;) מעניין למה הקצוות הפתוחים של עצמך ושל אחרים כ"כ מכאיבים. ומה את אומרת? למה כ"כ קשה להכיל את זה? (אני רואה שגם קוראת קבועה פתחה על זה עץ שם למעלה). בכל אופן, בכל זאת אשחזר את ההודעה, רק רציתי לומר לך לגבי הגלים ההם, שמאד אהבתי איך שהגלים התמשכו להם מהודעתי להודעתך, והפכו גם פתאום פראיים וסוערים יותר , כאילו נכנסנו למערבולת... אז תודה לך בחזרה...