אשמנו, בגדנו, כיזבנו...

הי אודי, לא אחת שאלתי / הגבתי כאן בנושא טיפולים מקבילים. (ואפרופו משחקי שמות או ווידויים על חטאים, עוונות ופשעים... אני אותה "צופה מבחוץ" / "נירה" / "ONE", שהלכה לפני ארבע שנים לטיפול קצר מועד נוסף, ושעד היום בצהריים אפילו לא הואילה לשתף בכך את המטפלת הקבועה...) ועכשיו לשאלה: האם, לדעתך, מן הראוי שמטפל יפסיק טיפול בשעה שנודע לו שמטופל וותיק שלו מנהל במקביל "יחסים טיפוליים" עם מטפל אחר? האם מחובתו האתית לאפשר או לא לאפשר דבר כזה?

אנסה שוב להסביר את עצמי. ברור לי שזה לא מומלץ. ברור לי שלדעתך ולדעת מטפלים רבים זה מחבל בכל אחד מהטיפולים. ברור שנושא טעון כזה צריך להיות נדון בטיפול. אבל לא התכוונתי לשאול על הסתרה, אלא על מצב שבו נודע למטפל מפי המטופל על הימצאותו בטיפול נוסף. ההשלכות האפשריות של טיפול כפול כבר דוברו והובהרו היטב. אם, בכל זאת, המטופל מעוניין להמשיך אצל שניהם - האם במצב כזה מן הראוי שמטפל יפסיק את הטיפול? דרך אגב, כנראה לא התנסחתי בצורה ברורה כשכתבתי "עד היום בצהריים אפילו לא הואילה לשתף בכך את המטפלת הקבועה". התכוונתי לומר: רק היום (שלשום) העזתי לשתף בכך את המטפלת (ועכשיו אני ממתינה בחשש להשלכות העתידיות של הווידוי הזה...) :-( נ.ב. (1) בטיפשותי האמנתי, שעוד מגיעה לי איזו טפיחה קטנה על השכם על גילוי הלב שלי כאן, בדומה לשאר המשתתפות במשחק הכינויים משבוע שעבר. הייתי צריכה להבין, שהודאה על מעללים לא מזכה בצל''שים... נ.ב. (2) אל תשכח את השאלה על מטפל המוצא את עצמו על כורחו בטיפול מקביל.

אגב אודי , שהייתי בטיפול פסיכולוגי וקשורה רגשית לפסיכולוגית. היא התעקשה באמצא עבודה. עקב שחיקה בעקבות ניסיונות תעסוקתיים כושלים החלטתי לפנות דרך ביטוח לאומי שיסייעו בשיקום תעסוקתי. לצורך כך פניתי לעוס"ת שתספק הסברים איך להתנהל מול גורמים ממסדיים שונים בתהליך. הפניה לעוסית מבחינתי התמקדה בסוגיה הזאת בלבד. אבל היא הרשתה לעצמה לשאול על הטיפול, להביע חוות דעת על ההתייחסויות של הפסיכולוגית. למרות שהיה ברור שאני עדיין קשורה בקשר של העברה לפסיכולוגית ההיא (שאופיין בהמון מאבקי כח אמנם) העוסית הרשתה לעצמה לנקוט עמדה והפצירה בי להפרד ממנה (וברמז לא דק השתמע שכוונתה שאעבור להמשיך תהליך אצל העוסית עצמה). ברמה מסויימת זה הרגיש כאילו היא אשכרה ניסתה 'לסחוב לקוחה' למטפלת אחרת.. היא אמרה לי משהו כמו 'את הגעת אליי לא סתם', אבל הגעתי אליה לא בשביל טיפול נפשי מתמשך אלא כאמור רק לצורך פרוצדורות של שיקום תעסוקתי. זה גרם לכך שתקופה מסויימת זיגזגתי בין 2 המטפלות. אפילו פיצלתי בין 'הפסיכולוגית הרעה' ל'עוסית המבינה'. ושנאתי את הפסיכולוגית ממש... זה בפירוש פגע ברצף הרגשי ויש לי הרגשה שזאת לא הייתה התנהלות אתית במיוחד, למרות שאני באמת מחבבת את העוסית הזאת בלי קשר היא הרבה יותר סימפטית כבן אדם ממה שהרגיש לי מהפסיכולוגית הקודמת.