פאזל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, הזיכרון שלי מורכב מאלפי חלקי פאזל אשר נמצאים בערבוביה ובכאוס מוחלט. לא יודעת כיצד בכלל להרכיב את הפאזל ואם בכלל כדאי לעשות סדר בבלגן. אולי כדאי להסתתר בחסות העמימות והערפל. אולי כדאי לא לראות בבהירות. לא לדעת....
נטע יקרה, כל כך מובן...כל כך מסובך ולא פשוט...הרגשתי כמוך פעם, לפני שלוש וחצי שנים, לפני הטיפול, רציתי לחבר את החלקים מצד אחד ומצד שני לא רציתי לגעת בהם... היום אני במקום אחר, לאט בצעדים קטנים מתבהרים לי דברים ואיתם אני מנסה להשלים... אני מאחלת לך שתרגישי שאין צורך להסתתר שהכל יתבהר אבל בצורה הנכונה והטובה עבורך. מיכל
מיכל, תודה על ההתייחסות ועל הרצון לחזק. אני בתחילת הדרך מבחינה טיפולית. קשה לי לבטוח במטפל, קשה לי לשתף, קשה לי!!! ככל שאני נזכרת "ונוגעת" בפצע, זה רק כואב יותר ויותר. איך מתמודדים עם הכאב?
הי נטע, שאלה גורלית. לא לדעת - יש בזה נחמה. בסגנון בת היענה... לעתים זה עוזר לא לדעת, אבל המחיר - גדול. כמי שאוהב פאזלים (ראי את עמוד הבית באתר שלי, את הלוגו...) - מתחילים מהפינות. אח"כ המסגרת... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
