אני ושמי - המשך משחק ראש השנה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לאה זה סרוס של שם אמי בלועזית, השם שכל מכרותיה קוראות לה. לא יכולתי לקרוא לעצמי בשם אמי כי הוא מדי יחודי, והרגשתי בו ממש גלויה. אבל, מה זה שגרם לי בכזאת אוטומטיות לקרוא לעצמי בשם אמי??? ואמי חולה מאז שנולדתי? חולה בדיכאון. למה???? אמנם היא לא הציקה לי, אבל גם לא היתה דמות יציבה לטפל בי. היא היתה חולה. אני זוכרת כמה התביישתי בה כילדה, כמה מוזנחת הייתי רגשית ופיזית, כמה לה האמנתי לסיפורים של חברות שלי ש"דואגים לי בבית, אני חייבת לרוץ הבייתה....". אמא שלי הסתובבה ברחוב עם כתמי דם מאחורי החצאית.... חייתי בפחד מתמיד שהיא תגיע לבי"ס סתם כך לבקר אותי ויהיו לי בושות....
הי לאה, מעניין, את כותבת על הדיכאון של אמא ועל השם שמזכיר את שמה. "לאה" יכול להיות גם מלשון "לאות". כנראה שיש שם חיבור, למרות מחלתה ולמרות העצב שעולה מהודעתך. אודי