היא החליפה את הכרית בחדר שלה

בהתחלה ביקשתי שתהיה כרית, כי נוח לי להניח אותה עליי, יצא גם "שהתחבאתי" מתחתיה... היום היא הביאה כרית אחרת, פעם שעברה היא אמרה שמאוד קשה לה שהיא אל רואה אותי בכלל והיא מרגישה שאני דווקא כן רוצה להיות איתה למרות שכביכול אני מסתתרת. שאלתי אותה למה היא החליפה ושהיא קטנה יותר, היא ענתה שהיא (הכרית) יותר נעימה (מה שנכון) ואולי באמת בתת מודע שלה היא רצתה משהו שיאפשר גם וגם. ואני ביקשתי שמיכה... היא הביאה מה שהיה שם אבל היא הייתה קטנה מדי, אני רוצה שמיכה להתכסות. והיא ענתה שהיא חוששת. אודי, זה מוזר לי להסתכל עליה ולראות אותה, התרגלתי לא לראות כלום וזה מוזר/ קשה לי פתאום כשאני כן מסתכלת לעברה.