לסוריקטה ונעמה

פניתי דווקא לשתיכן כי יש בכן משהו מיוחד..שונה פה.. קשה לי לעיתים להבין אתכן, אתן חכמות מאוד, מדברות בדימויים.... כשלי מגיעים הדימויים הם מגיעים רק בקשיים....ואז גם אני כאילו לא ברורה לעצמי, מרחפת וכותבת שירים מוזרים :(... אני רוצה לאחל לשתיכן יחד שנה טובה אחרת...שונה שתראו את הטוב שבכן, את הנתינה... התגובות שלכן לאחרים ועוררות המחשבה.........אצלכן תמיד אני צריכה לקרוא פעמיים....לפענח כמו שפה מיוחדת כזו...יש בכן הבנה שמעבר...הזכרתן לי שפעם כתבתי למטפלת שלי על חתול..ואתן כמו החתול תמיד נוחתות על שתי הרגליים מגבהים :) אתן נשמעות לי חזקות ועוצמתיות מאוד....ונראות כממתיקות סוד שאף אחד לא יודע... אז מודה לכן מאוד על היותכן כאן. מיכל

... ואני רוצה להודות לך על היותך כאן. מאד אהבתי את מה שרשמת על הכינוי שלך. מאד. קראתיך - אמרת המון בדברייך. שנה אחרת גם הוא איחול מצוין וחכם. חייב להיות אחר. המוח כבר לא יכול מאותו הדבר. וחייב להיות אחר גם מבחינת האיזון בין הנתינה לאחרים, והנתינה לעצמנו, שצריך להשחיל גם אותה איפשהו. וחייב להיות אחר מבחינת החיים לשם חיים ולא הישרדות בלבד. וגם לפעמים להיות פשוט, לא מורכב מידי. שנה טובה גם לך מיכל היקרה, שלך, סוריקטה

כמה שריגשת בדבריך. איך פתאום לקחת את המוזרות, חוסר הבהירות והפכת אותם למשהו חיובי ונעים. נגע בי, איך פתאום החלקים שחוטפים ביקורת על ידי החברה נתפסו בעיניך כייחודיות יפה. מעניין אם גם החתולים לא בטוחים כיצד הם ינחתו בסוף. :) יש משהו מעצים במחשבה שאת מאמינה שהנחיתה תהיה על הרגליים, שהיציבה תהיה חזקה. נותר לי לחכות ולראות... התחלתי לכתוב שאני מודה לך, מיכל היפה, למרות שלמעשה מעולם לא ראיתי אותך. אבל אני מתכוונת לפנים היפה שיוצא, שגם כשהוא מבולבל ואובד, מחפש רוך נכון ולא מוצא, הוא נשאר אוהב, כן ואנושי. מקווה שתמצאי רוך ואהבה השנה, שתתרגלי לשאת אותם איתך בגאון, לעבר עתיד שתאמיני בו והווה שירגש. תודה, באמת. נעמה.