גם לגבי מתנות... אודי וכולם

עוד לא נפרדתי רשמית מהמטפלת, או שכן.. (אני באמת לא יודעת) לא רוצה לקנות לה מתנה אבל חושבת שאולי מתבקש וצריך. מצד אחד אני לא חייבת כלום מצד שני לא עושים רק מה שרוצים בחיים. וגם לא בטוח שאפגוש אותה עוד פעם. בינתיים התכתבנו במייל והמטפלת שלי בידוק יצאה אז לחופשה והיא כתבה לי במייל שחליט ידח עם המטפלת לגבי הפרידה או שפשוט ייגמר כך. ודבר שני- אתם מדברים על מתנות לרה"ש ובכלל, ולי קשה לחשוב על זה. לא רוצה לתת. לא כ"כ יודעת למה. לא מצליחה להבין בדיוק למה אני לא רוצה אבל יודעת שזה לא מתאים לי. וזה בכלל עוד לפני שאכנס למחשבות של מה לקנות וכו'... מתלבטת...

היי חנה, לא יצא לי להיפרד מהמטפלת, אז אני לא יכולה לענות לך בנוגע לזה. אני יכולה להגיד לך שגם לי מוזרה המחשבה של קניית מתנת חג למטפלת. באופן כללי, זהו מנהג שאני לא מחבבת, אפילו בימי הולדת. הקרובים אליי יודעים שלפעמים הם מקבלים ממני מתנה, כשאני רואה משהו וחושבת עליהם, כך שהנתינה כנה ומבפנים. גם לא נצמדת למדד מחירים, אדם אחד יכול לקבל שוקולד מריר עם צ'ילי חריף ואילו אחרת תכשיט יפה. ושניהם, אגב, שמחו. :) (כמובן שיש מי שגם מתנות החג שלו הן כנות ומבפנים. אני לא הצלחתי להתחבר לזה, אולי גם בגלל מרחק מהדת.) מה עם כתיבת מכתב למטפלת הקודמת? נראה לי שזו מתנת פרידה יפה ואמיתית שיכולה לגעת בה. זה עדיין מרגיש לא מתאים? (כמה הודעות "נעמה" יופיעו היום... כאילו שכחתי שעדיף לשתוק.)

מכתב יהיה לי קשה. אני לא מסוגלת להביא לה משהו. זה יבלבל אותי ויכניס אותי למצב לא טוב. מצד שני עוד לא באמת נפרדנו, מצד שלישי אני פחות עסןקה בה אבל עדיין כן. ולגבי זו שעכשיו- לא מרגישה ששייך אבל רוצה אולי להגיד לה משהו על זה בכ"ז. לא רוצה שתיעלב ממני