...סתם?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אתה תאמר ודאי שאין סתם..אבל גם סתם זה משהו....שיהיה לך ולכולנו שבת שלום.. צריכה רוך עטוף בשמיכה...כי בחוץ קוצים.... ופה אולי אמצא אותו????? במילים עוטפות.....איך באמת מדביקים את כל החלקים אודי לשלם?????תמיד יישארו סדקים בלב :( וזעקות שבר ישמעו בכל עבר.... הלעולם נזעק??????? מתי תבוא השלווה? השלמות???? אין כזה דבר :( .......הכמיהה תשאר לעד...............זועקת בדממה מ.
שולחת תחושה של כירבול בפוך ביום חורף קריר, שלא צריך לקום בו מוקדם. או ביום קיץ ממוזג יתר על המידה.
הי מיכל, ברור שאין סתם :-)... השמיכה שהבאתי (ראי תגובתי להילה) מתאימה ומספיקה לכולם, גם את מוזמנת לקחת ממנה ולהתכסות ולהתעטף... אולי בשינה החלקים ימשיכו להתאסף לשלם? בחלום (אפרופו המחקר שלי)? לילה טוב, אודי
זה נכון, כמי שחלק גדול מחייה עבר עליה במן מצב תודעתי או חוסר תודעתי...בקיצור במן חלימה בהקיץ או מן הסחת דעת תמידית כזו (קשה קצת להסביר את זה) אבל גם זה היה סוג של חלום או היפנוזה עצמית אולי? זה כמו התמכרות כזו להרגשתי...אבל זה היה חלום מפרק או מפצל משום שבחלום הזה מתוך עירות אני נהיית בעצם כל מיני אנשים, החלומות של הלילה לעומת זאת לפעמים הדמויות היו מתחברות, זה לא היה נעים בכלל, אלו היו בפירוש חלומות לא נעימים ומטרידים, שכאילו דרשו ממני להתעורר להתבגר ולקחת אחריות על אותם חלקי עצמי, אבל אני לא כל כך הייתי מוכנה כנראה. כשהייתי ילדה צעירה מאוד היו לי כמה חלומות "מכוננים" (מתוך שנה, וגם כאלה שאני לא בטוחה אם זה היה או לא היה...את החלומות אני זוכרת טוב יותר מאשר את המציאות ) הייתי בטוחה שהחלומות איכשהו השפיעו עלי לרעה, ושבגלל שחלמתי את החלומות האלו אני כנראה ילדה רעה מאוד.