לא טוב לי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היום נפגשתי איתה. מרוב דברים, לא הייתי מסוגלת לומר כלום. תמיד אני יושבת עם כרית עליי, ולפעמים מניחה את הכרית כך שתכסה אותי. היום היא אמרה שהיא מרגישה יותר מתמיד שאני שמה חוצץ בינינו. ובסוף הפגישה כשכבר נגמר הזמן רציתי לומר שני דברים קטנים, והיא אמרה משהו טוב אז מהר כי כבר נגמר הזמן. אמרתי לא משנה. אמרה שהיא תזכור ואגיד לה בפעם הבאה. אמרה שהיא מבינה שנעלבתי. לא רוצה להגיד לה כלום. יש לי יומולדת ביום ראשון. וזה לא ממש משמח אותי. שוב הולכת להיות לבד בשבת. אין לי מושג מה יהיה. גם ככה אין מי ועם מי לחגוג איתו. וגם אין סיבה לחגוג. כבר באמת שאין לי כוח. שלחתי הודעה לחברה אם היא נמצאת ואם אפשר לבוא אליה, ענתה רק "כן". ועם תשובה כזו אני לא רוצה ללכת. מרגישה שלא רוצים אותי. ואם זה ככה אני מוותרת. היא התקשרה בערב אבל לא הייתי מוסגלת לענות לה.
הי חנה, מזדהה עם הרבה דברים שאת הבאת היום, ובכל זאת ולמרות הכל, מאחלת ,ומקווה בשבילך שתדעי לעשות לעצמך יום הולדת שמח. שתמצאי את המשמעות שתשמח אותך, תמלא, יום הולדת שמח! https://www.youtube.com/watch?v=CkcrM61seTU אנימה
הי חנה, סוף ההודעה שלך מכיל בתוכו גם את כל תוכן הודעתך. אמרו לך כן. את שומעת "רק כן". אבל אמרו לך "כן". את בוחרת שלא ללכת. את בוחרת שלא להגיד למטפלת כלום. אם זה לא הכל ובדיוק - זה נהיה כלום. אבל החברה אמרה לך כן. היא אפילו התקשרה. תראי כמה מהלבד שאת מרגישה הוא יצירה עצמית שלך... ובסיום יותר אופטימי ומחוייך: מזל טוב שיהיה ביום ראשון! אודי
אני יודעת שלפעמים אני ככה. שאם זה לא בדיוק כמו שרציתי שיהיה, אז מעדיפה לוותר ולסבול. אני כן מנסה שיהיה אחרת, והשבת יהיה לי עם מי להיות ומקווה ואפילו די בטוחה שיהיה טוב תודה על הכל!