הטוב, הרע והחמוד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/08/2013 | 13:29 | מאת: סוריקטה

הי, חשבתי - בעצם, אם אודה על האמת, חשבנו ביחד המטפל ואני - מה יוצר, בין השאר, את זעקות השבר הבלתי פוסקות שלי, מה אבד לי כל-כך; חשבנו גם מה נגע בי כל-כך בסרט הילדי החמוד שהזכרת כאן, אודי. אחת ההשערות היא, שאולי זהו גם הבלבול בין הטוב והרע. הרי בבסיס אני יודעת להבחין ביניהם, אני מקווה, גם בהקשר המידה... אבל משהו מתקלקל שם איפשהו. הם מתבלבלים מתהפכים אצלי, במחשבות של מראש ושל בדיעבד, בהחלטות. אולי נעדרת האינטגרציה לעתים, אולי. ייתכן שגם יש משהו שמתערבב מידי או מתפצל גם כאן במדיום הזה לאחרונה ויוצר כאב. באותו הקשר - צריכה ללמוד אהבה מהי. להת', סוריקטה

הי סוריקטה יקרה מאוד, מסכים איתך שהסרט מקסים (גם ההמשך שלו...). מעניין הקישור שאת עושה לרע שהוא הטוב... תמיד אפשר להתנחם בסיפור שבסוף - האף השפיצי שהופך לחד קרן... ולגבי הסיפא - מחזיק לך אצבעות. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית