אודי, אני ניסיתי לבד...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני ניסיתי להסתדר לבד, בלעדיה. ביום חמישי הייתי שעתיים בצ'אט של סה"ר (דומה לזה של ער"ן), הייתי כאן ובעוד פורום בפייסבוק ועדיין הייתי צריכה אותה. אני החזקתי מעמד כמעט כל החופש שלה. אני הרגשתי שלא הייתה לי ברירה. והיא חזרה אליי בסוף היום, היא התקשרה ודיברה כמה דק', שאלה אם אני יכולה להחזיק מעמד עד הפגשיה ברביעי ועניתי שכן. אחרי שהתחלתי עם ההודעות לא הצלחתי להפסיק, הייתי חייבת אותה כדי להפסיק והיא התתקשרה והפסקתי עכשיו. לא רציתי בכוונה להכעיס אותה, כבר לא שלטתי בעצמי. וגם אם אני מדברת על זה שאני רוצה למות, אני מפחדת כדי לעשות משהו ואני חושבת שאם זה ארגיש רע ממש אפנה לבה"ח. אני לא רוצה שתכעס עליי. אודי, מה שקשה לי- זה סופי שבוע(וחגים כשיש), אין לי עם מי להיות, כל שאר השבוע אני בסדר. אתה שואל מה אפשר לעשות ואני תוהה מה לענות. יש כאלו שאולי אני יכולה ללכת אליהם לארוחה או לכל השבת, אבל אני רוצה משהו אחר, שכרגע לא קיים. אני רוצה להזמין אליי, אבל אין לי את מי, אוהבת לבשל אבל אין בשביל מי. ורוב הפעמים לא מסתדר לי, אין לי עם מי להיות (שאני רוצה) וכשזה קורה אז רע. וכשרע לי אני מרגישה שאני כבר לא רוצה לחיות, וכשנגמר סופ"ש זה עובר לבד, אבל כל פעם זה חוזר על עצמו שוב. וזה קשה מדי בשבילי להיות במצב הזה...
הי חנה, כמו שכתבתי למעלה - זה לא כעס. זו עמדה אסרטיבית... אני שמח שאת מנסה לענות על שאלתי. אולי כדאי להתחיל עם ללכת אל מישהו שאת בוחרת. בשלב השני אפשר יהיה להזמין. חלקי עדיף משום דבר, לא? אודי
אני רוצה שיזמינו אותי. ואם לא מזמינים אני בד"כ לא מצליחה להזמין את עצמי לבד. יש כאלו שיותר קל לי אולי, אבל לרוב זה לא כ"כ מצליח (ובכ"ז יש מגמת שיפור בעניין השבתות נדמה לי) וגם אני לא אוהבת להיות לבד בשבת בדירה, ז"א שגם אם אני אלך לארוחות לאנשהו, יהיה לי את כל השבת לבד וזה עושה לי רע, ולכן רק ארוחות בלי שאף אחת נמצאת בדירה לא רלבנטי לי. ואני תוהה מדי פעם- אולי אני צריכה להתרגל וללמוד להיות לבד?! אולי זה לא כזה נורא?! אני באמת לא יודעת. אודי, מה אתה חושב? כשאני לבד זה עושה לי רע, אני ישר בוכה ועצוב לי מאוד. וכשזה קורה בשבת, אתה ראית לבד איך אני מגיבה... וזה קרה מס' פעמים. בסוף אני מוותרת ונוסעת בעל כורחי למקום אחר. פעם אחת בלבד קרה שהייתי לבד, כי לא "רציתי לוותר" לעצמי והתעקשתי שאני נשארת לבד כדי להראות לכולם שרע לי ואכן היה רע מאוד. מאוד. ואני לא בטוחה שאעמוד בכזה מצב שנית. ואני מקווה שזה יסתדר, כי גם אין לי כ"כ חברות ויש מקומות שאני לא מרגישה בהם בנוח, כך שאני מרגישה שהאפשרויות שלי הן מאוד מוגבלות. דווקא לגבי השבת הקרובה אני חושבת שזה יסתדר ויהיה בסדר. (ואם לא אתה בטח תשמע ותראה את זה כאן)