יש כאן מישהו לכאוב איתו?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/08/2013 | 20:48 | מאת: נעמה.

שיזכיר שזה מחזורי ויגמר עוד מעט? מישהו קצת גבוה יותר שיאמר שהוא רואה את הנקודה בה אפשר לעלות לנשום שוב?

הי נעמה, בשבילך, בביצוע ג'אזי מקסים: http://www.youtube.com/watch?v=h76P-oRDW9U זה עובר. אודי

26/08/2013 | 12:52 | מאת: סוריקטה

נעמה יקרה, שאני כל-כך אוהבת לקרוא :-) לולא בך עצמך היה אותו קול שיודע שבעידן הנוכחי, תמיד אלו גלים גלים; לולא בך עצמך היה קול שיודע, אף אם בסתר, שיש אי-שם איזשהו למעלה, גם כשההרגשה אי שם בעמקי השאול - לא היית יכולה לבקש שמישהו יאמר, לא היית יכולה לקבל כשמישהו יגיד. אז את יודעת, וגם אני, ולאו דווקא מלמעלה. ואני אומרת שאין דבר כזה שאין גלים גלים, לפחות במחוזותינו הקטנים של החיים ובמצבנו הלא סופני, וזה אפילו לא נתון לוויכוח :-P באיחולי הפוגות ארוכות, תדירות נמוכה של גלים עם נגזרת שנייה שלילית, ובכלל, לא יותר מידי תנודות לכאן או לכאן... סוריקטה

26/08/2013 | 22:29 | מאת: נעמה.

תודה לשניכם, הייתי (ועודי) צריכה שמישהו יחזיק את הידיעה הזו לפי שתתפוגג ותיזל לי בין האצבעות. בינתיים מרגישה אני עצמי כמו גל שמתנפץ על סלעים. איזה חיבור שהצלחתי להשיג נשמר, עד שמגיע לשיא הכאב ומתנפץ לרסיסים של דמעות. קשורות-לא-קשורות לעצמי. באות כשנדמה שהכל בסדר ולא מגיעות כשאני רוצה להוציא את הכאב החוצה. כרגיל הגוף שלי לא מוכן להתחבר אליי (זה בסדר, גם אני לא אליו).

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית