מימה, אני מצטערת ומתנצלת בפנייך..

מימה, שפטתי אותך וביקרתי אותך, ואין לי זכות לעשות את זה. לא יודעת אם קראת את המילים בעץ שפתחה הילה (והילה דווקא פתחה עץ של געגועים ) ובהמשך העץ התפתחו דברים נוספים.. אני כתבתי בו דברים שיש בהם הרבה ביקורת ושיפוט לגבי סגנון ומינון הכתיבה שלך. נכון, לא נקבתי בשמך. אך לא היה קשה להבין שאלייך אני מתכוונת.. אני מצטערת מימה ואני מתנצלת... שוב, אני חושבת שאין לי זכות לשפוט ולבקר את סגנון ומינון ההודעות שאת כותבת ושולחת.. כן, אני גם קינאתי בך..את יכולה לקרוא את העץ המדובר על התפתחויותיו.. מצטערת ומתנצלת.. במבי. ולכולם, אני מרגישה שאני צריכה קצת מרחק מהפורום.. לא , אני לא נפרדת מהפורום.לא לתמיד. רק צריכה קצת לברוח..לתפוס מרחק..כואב מדי.. מרגיש לי זוועה עם הביקורת הזו, עם השיפוטיות שלי כלפי מימה.. לא הצלחתי להרדם כל הלילה..התגלגלתי מצד לצד.. חייבת קצת לברוח מפה.. ואודי,רוצה להודות לך על הכל! קיבלתי ממך המון המון טוב !!! גם הרבה תובנות שממשיכות ללכת איתי הלאה,גם הקשבה מיטיבה עם הרבה הרבה דיוק אלי, אתה נוכח מאוד באנליזה שלי עם אמא צביה.. תודה גדולה לך אודי ! במבי.

את אומרת שאת לוקחת פסק זמן בגלל שקשה לך עם הנימה של ההודעות שלי? האמת שבכלל לא הגעתי לקרוא את השרשור/עץ המדובר שציינת כי אני לא עוקבת מה אנשים רושמים ויותר מגיחה לפרוק את עצמי כאן ברגעים קשים וזהו,כי זה עוזר 'לנקז מתחים'... אין שום סיבה שתתרחקי מהפורום הזה בגלל הסגנון שלי. באמת. תשארי פה אם זה מה שאת היית רוצה לעשות. אני לא מבינה כ"כ למה אנשים לוקחים אותי כזה קשה, אם להודות על האמת.. וגם לא הבנתי למה מישהי כתבה לי שאני מרחיקה אנשים מפה, רק עכשיו יצא לי לקרוא את זה וכנראה זאת הסיבה.. במקרה הזה נראה לי אני יכולה להכיל שיפוטיות כלפי בלי להכוות מזה מדי.. אל תרגישי רע שכתבת מה שהרגיש לך ממני. זה בסדר מבחינתי. ולגבי אודי, לא יודעת מה העמדה שלו אבל הוא עוד לא 'העיף' אותי מפה... לאור ההצטברות (שלא ציפיתי לה למען האמת) של הערות מבנות כאן נגד סגנון ההתבטאות שלי יש לי הרגשה כאילו זה מכין את הקרקע לחטוף 'גבול' 'נזיפה' וואטאבר ממנהל הפורום.. :P כרגע זה הגיע למצב שהקול שלכן נשמע באוזני גם בלי הצורך להגיע לזה. לא באתי לפה 'להשתלט' על חשבון מקום של אחרות או להפוך ל'בריון רשת'... זה ממש מפתיע אותי שככה זה התקבל. אבל שיהיה, אולי באמת נגררתי לתוך איזו 'דינמיקה קבוצתית' בעל כורחי עכשיו שעליי לתת עליה את הדעת כי זה מקום 'ציבורי' אחרי הכל. מעצבן אבל שיהיה..........

נראה לי, כרעיון למחשבה, שאולי גם נבהלת נורא מהקנאה מהמקומות בהם נדמה שרואים פער קטן יותר בין פנים וחוץ. במבי יקירה, רוצה לומר לך, שאני מרגישה שדווקא בגלל המצב העמוס כאן - שלו מקורות מגוונים, בעיניי - אני מרגישה מאד את מקצועיותו ונוכחותו החיונית של אודי. אליפות. במבי, בוחרת להזכיר לך עכשיו משהו דומה למה שאמרת את לי. סמכי על ידיו הטובות של אודי. בסבלנות. הוא יסתדר. הוא מסתדר... ראי איזה יופי. אישית, אני שמחה על הישירות, ואוי כמה שהיא יכולה להכאיב לחלקנו, ועל כך שאתה, אודי, לא נותן שיקרקסו אותך, גם שומר על צניעות ומזכיר לנו שאתה אדם. תזכיר תמיד, טוב? יש בכך משהו שעשוי לרכך את הזעם לעצב, חושבני. אולי גם עוזר לנו להגדיר שוב את עצמנו. כבני אדם. כמובן שאם את מרגישה שאת משלמת מחיר כבד מידי, אזי זה בסדר לבחור מרחק. גם אני לפעמים ממתינה לראות איך מתרחשים דברים, האם מוכיחים עצמם לאחר נסיבות מסוימות, לא מאמינה מהר כל-כך, את יודעת. ורק אז מנסה. גם עכשיו. שלך ואיתך, סוריקטה