לקחת אחריות. סמכות, פטרנליזם

היי אודי. הרבה פעמים אני שומעת הצהרות מאנשים על כך שמי שרוצה להשיג משהו שיקח אחריות ויפעל, שאנשים לא רק יתלוננו ויתבכיינו ויעשו, יעבדו קשה כמו אחרים שהצליחו למשל. אבל אני לא מבינה את זה. רק אני רואה מלא אנשים שכן עובדים קשה אבל לא מגיעים להצלחה בהכרח? רואה אנשים קורעים את התחת במשרה מלאה למשל, לפעמים מהגרים שעובדים בעבודות שחורות, מאוד קשה.. לא תמיד השקעה של עבודה קשה היא ערובה להצלחה ושגשוג אז אני לא מבינה את הטיעון הזה. וגם בין אנשים שמתחרים על אותם מסלולים עצמם ומקומות הקבלה מוגבלים למשל ואפשר לבחור רק כמה מתוך רבים- כולם השקיעו והתאמצו וניסו אבל לא כולם בהכרח מגיעים להשיג מה שקיווי, אז למה כל הזמן מנפנפים בססמאות כאילו 'כל אחד יכול' ו'אל תוותר על החלום שלך' וכל מיני כאלה. אני כבר לא מבינה מה נכון יותר. אולי הכי חשוב זה עצם הניסיון? העיקר לדעת שנתת את הפייט שלך, שעשית הכי טוב שיכלת בכל זמן נתון.. אולי זה יותר חשוב מהתוצאה??? ועדיין יש סוג של הטייה בססמא "אם תרצה אין זו אגדה" אתה לא חושב אודי? אוהבים לתת כדוגמא כל מיני דוגמאות לאנשים יוצאי דופן, סיפורי סינדרלה וגבורה והשראה, אבל עד כמה זה נכון בחתך הרבה של אוכלוסיות שלמות שהכל באמת פתוח בפני אנשים אם רק הייתה להם התושיה המתאימה.. קשה לי לקנות את זה.. . חוצמזה עוד נושא שמעסיק אותי זה נטייה של אנשים מסויימים לפטרנליזם וסמכויותיות באופי שלהם, אנשים שאוהבים לקחת אחריות ולהנהיג אחרים, להשפיע עליהם וכולי.. האם הדבר הזה מולד? אני שמה לב שלי ממש אין את התכונה הזאת. אני חיה במן גישה של 'חיה ותן לחיות' . לא אוהבת להתערב בחיים של אחרים ולא אוהבת שמתערבים לי... אני תוהה אם אהיה יום אחד הורה, אמא, האם העובדה שאין לי את יצר ההשפעה החוצה הזה , זה אומר משהו חסר בכישורי הורות שלי.. הרי גם לילד שלך בעצם צריך להיות סמכות ומנהיג ולהדריך אותו בחיים, איך עושים את זה? עצוב לי. אני לא יודעת אם יש לי מה שצריך בשביל להצליח להתמודד עם החיים. אני מפחדת להפוך לאמא כי משהו בי לא בסדר, לא יציב בתוכי, המון חוסר בטחון. אני רוצה להיות אדם חזק ומיוצב ולמצוא את מקומי אחרת אין טעם להביא ילדים ולעולל להם עונש שכזה. ילד לא בוחר לבוא. בוחרים בשבילו. האחריות עליי. זה מפחיד. מה אתה אומר אודי? לפעמים אני רוצה אנשים הרבה יותר טפשים ממני שיש להם פי אלף יותר בטחון וחוש יוזמה ואני לא מבינה את זה. לא מבינה מאיפה להם כל הבטחון הזה והתושיה ויוזמה.. לא מבינה אודי. למה לי אין? והתסכול גורם לרצות להתפוצץ :/