נעמה יקרה ואודי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/08/2013 | 11:54 | מאת: מיכ

הפעם נעמה את כל כך צודקת...אני רוצה שיבינו אותי שיראו אותי...ש........איזו רגישות שיש לך, אני כל כך מודה לך על ההתייחסות להודעות שלי, על המובנות שלך אותי :) ואודי לא ראה, לא הבין.... כל הזמן רוצה שאסביר... אני לא מובנת לו.....אוףףףףףףףףף.....אודי, כל קנאתי שאתה עונה שוב ושוב על הודעות של אותה אחת שכל הזמן כותבת אותו הדבר.........ואילו אליי לא התייחסת.....שכחת ככה בצד..... ואודי בכלל לא הבנת אותי....אמנם באחת ההודעות כתבת שאני רוצה להיות פה יותר ואילו אח"כ חשבת שיש איזה קונספירציה נגד לכתוב כאן או ללכת מכאן...רציתי שתמחק את הודעות שלי מכאן....הרגשתי רע........בכלל לא קשור...לאיזה כיוון הגעת???? מה לי ולמי שכותב כאן??? אני לא מכירה אף אחד רק בכינוי של כל אחד פה......והלחצת אותי כל כך.....מה שכתבת למיקה ופתאום אני קשורה לזה?? מה פתאום? ופתאום גם רביעי אתה לא נמצא.....כבר לא ידעתי מה קורה פה.........אולי לך יש הסבר לשם שינוי ולא רק לנו??? אני לא מתכוונת לפגוע בך חלילה ואני יודעת שכוונותיך טובות ואתה עושה הכל בהתנדבות עבודת קודש ממש.......אבל הלחצת מאוד!!!!!!!!בתגובה שלך אליי.....במקום להבין ולהרגיע.........

הי מיכל, כמה קל להרגיש שלא מתייחסים, ששומטים אותך... והרי הצורך הוא שיראו אותך, שיבינו אותך, תמיד. בכל מצב. ואז, די בחוסר כיוונון קטן כדי שהכל יתפורר ויישמט ויהרס וימחק. כל כך קל להרגיש את זה, וכל כך קשה להרגיש חוויה של רצף של נראות. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית