ללא שם

שלום אודי, אתה כותב: "לניקים יש משמעות רבה בעיני. מי שבוחר בשם שאינו שם - זו אמירה שנשלחת לשדה האינטרסובייקטיבי." ובכן, בעיני, עצם השימוש המתמשך באותו ניק מצביע על הזדהות הכותב עם האופן שבו הוא בוחר להציג את עצמו. לאור זאת, אני מתקשה להבין את ההבדל העקרוני בין כינוי שנשמע כמו שם "אמיתי" הלקוח מהעולם הלא-וירטואלי, לבין כינוי סימבולי. אני גם לא מבינה מדוע, למשל, הכינוי "משתתף סמוי" נופל בערכו מכינויים כמו "טיגריס טיבטי" או "אביט" (קרי: אביט[ל]) או "אותיות" (כפראפרזה על שמות נפוצים כאן בפורום). כל עוד משתתף מכבד את כללי הפורום שהצבת, ודבק בכינוי אחד קבוע לאורך ימים ושנים, אין הוא ראוי ליחס שווה כמו משתתפים אחרים? אני בטוחה שאתה מודע היטב להשפעה החיובית שיוצרת פניה אל הזולת בשמו, האמיתי כמו הייצוגי. סתם הרהורים שאני מעלה על הכתב, אין לי מושג אפילו מדוע ולשם מה. הרי מעולם לא ניסיתי להתחבב כאן על איש, או לשיך את עצמי לקהילה חברתית וירטואלית כלשהי. You get what you deserve ...

הי קוראת, קצת אעקוף את נושאו הנראה של העץ, ורק אומר, שמאד אהבתי לקרוא את מה שכתבת לי ברגישות רבה, אי שם בעמוד שכבר עבר לאחור. ראה ראיתי את דברייך, והנה, עכשיו, אני מגיבה כשיש לי הזדמנות. ממני, סוריקטה