אובססיביות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, בת אחותי, ציירת, נכנסה לעולם הקבלה לפני כשלוש שנים ומאז שנכנסה לשם חלה בה שינויים קיצוניים. היא התחברה מאוד לדת, אך יצרה מן דת קיצונית משלה, המקצינה כל מה שקשור לשבת, לכשרות ולדת בכלל. מתבודדת, איבדה קשר עם כל חבריה, לאחר שהיו לה הרבה חברות וקשרים. בקבלה מלמדים שלדברים יש אנרגיות- היא הקצינה ומיישמת את תורת האנרגיה הזו על כל חפץ קיים, כך שהיא נוטה לשטוף ידיה באובססיביות רבה כדי "לטהר" את האנרגיה, נמנעת מלגעת בחפצים של אנשים לא דתיים. אך בד בבד אינה שומרת על היגיינת גופה- אינה נוטה להתקלח לעיתים קרובות. היא לא עובדת תקופה ארוכה, אינה מנסה למצוא עבודה, עבדה בעבודות זמניות תקופות מאוד קצרות. יש לה חובות רבים שמתגלגלים בלית ברירה על הוריה. היא מתרצת את אי מציאת העבודה בכך שהיא רוצה לעבוד בעבודה שלה בתחום הציור והיא אינה רוצה שעבודה אחרת תרחיק אותה מכך. יש עוד שינויים רבים מאוד בהתנהגות, שינויים שלדעתה נורמליים לחלוטין ומשפחתה היא זו שמוזרה מפני שאינה מבינה את ההתנהגות. אחותי אובדת עצות, דיברה עם סניף הקבלה (דיברו איתה והיא כעת מגיעה לשם לעיתים רחוקות), דיברה עם פסיכיאטר (אמר לה שיש צורך שביתה תתקשר אליו, היא כמובן סירבה בתוקף). אחותי אינה יודעת מה האפשרויות העומדות בפניה במצב זה. היא מרגישה שביתה פשוט מאבדת את שפיותה. למי לפנות? לאן? מה לעשות אם ביתה אינה משתפת פעולה בהתייעצות עם מומחים?
שלום לך, ללא שיתוף פעולה של בת אחותך ובהינתן שאינה מסכנת את עצמה או אחרים - אין מה לעשות. אפשר אולי להתייעץ עם אחד הארגונים לנפגעי כתות ולשמוע כיצד הם מציעים להתמודד עם מצבים כאלו. אפשרות נוספת היא להציע לכל המשפחה (כולל הבת) להשתתף בטיפול משפחתי. אגב, ייתכן ולא הכניסה לעולם הקבלה "חירפנה" אותה, אלא שמצבה הנפשי הוא זה ש"דחף" אותה מלכתחילה לשם. בכל מקרה, אני בהחלט מבין מדוע זה נשמע מדאיג. מקווה שתצליחו להביאה לפחות להערכה לראות שהכל בסדר, ואז לפחות לא תדאגו. אודי