אודי כאשר משתחזרת טראומה בטיפול..

נגיד המטפל מתסכל בקשה של המטופל וזה גורם פתאום למטופל לשחזר רגשית ולחוות את התסכול הזה כמו משהו איום ונורא שמחריב אותו ולראות את המטפל פתאום שאופן לא אנושי, קר, מתאכזר, נטול לב וכ'... והמטופל ממש חי את הדבר הזה מבחינה רגשית, מה אמורה להיות התגובה של המטפל לעניין הזה? להסביר למטופל מה זה שחזור? או להציב לו גבול להאשמות שלו שהמטפל 'חסר לב'.. איך כמטפל אתה אמור להתמודד עם מצבים כאלה בטיפול? וגם אפשר להבין מאיפה נובעות תחושות גופניות לא מילוליות של נפילה מפחידה למשל? זה משהו שחויתי בטיפול והיה ממש נוראי וסבלתי מאוד. בכלל לא הבנתי מה קורה לי. האם זה אומר שבתקופה טרום מילולית נרשמה לי מן נפילה כזאת בחושים והטיפול הסיר הגנות ויצר גישה לזכרון החושי הזה?