לקוראת קבועה

הי, קראתי אותך שם למטה, אבל זה נראה לי רחוק מדי אז אני מגיבה כאן. רציתי להגיד לך, שאני דווקא מאד מתחברת לדפוס התגובה הזה של אודי. ואני דווקא, לא הייתי רוצה לקבל ממנו חיבוק ומילות חיבה כבר בהתחלה, או לפני ש"אותתתי" שזה המקום בו אני נמצאת. זה מרגיש לי לא אמיתי, כמו שלא מתנשקים בדייט ראשון. עדיין מגששים קצת, מתנהגים ברשמיות. אם יורשה לי, דיברת על אנונימיות וריחוק, ואילו אני מרגישה שהניק שלך קצת יוצר את זה. כאילו אומר - אני מבחוץ, אני רק קוראת (למרות ש"קבועה"). אולי אפילו, אני אינטליגנטית כזו, מתעניינת פה ברמה השכלתנית - עניינית בלבד. אבל מצד שני, היית רוצה שאודי יתייחס אלייך באופן נעים... (זה בסדר מה שאני כותבת? מקווה שאינך נפגעת. אין בדבריי ביקורת כלל. רק סקרנות). אם בא לך, בואי התיילדי כאן מעט איתנו, בחרי לך ניק (או שלא, כי אודי לא מרשה להחליף ;) אם תתחילי "לרקוד" אז אני מאמינה שתחושי כי הצד השני מתאים עצמו לתנועותייך... כמובן שאם יותר מתאים לך - הישארי בדיוק כפי שאת. שני סוגי הריקוד הם בסדר... "גילת".

הי "גילת" / "גילת21" זה בסדר מה שכתבת. יותר מבסדר. לא נפגעתי בכלל. אני אפילו שמחה. את כותבת בהרבה רגישות ותבונה. בוודאי כבר הספקת להבחין שהמשכתי את הנושא. על חלק מהדברים שהעלית הגבתי כבר בהודעה מהיום בבוקר, ועל השאר אמשיך כאן. אני מסכימה איתך לגמרי באשר לתחושה שהניק שבחרתי מייצר. אני מבינה את החלק שלי בשדר שאני שולחת למרחב הבינאישי, ואת האחריות שלי על אופן ההתייחסות שאני מקבלת בתמורה. ריחוק, ענייניות, קרירות, רשמיות, הן, כמה לא מפתיע, תמות שמוכרות לי היטב מעולמי האמיתי. עדיין, לא דברתי על חיבוק, נשיקה או מילות חיבה. מעולם לא ציפיתי או הייתי זקוקה לזה בפורום הזה. אעז ואומר, שמעולם לא היטבתי להבין את הצורך בחיבוקים במדיום אינטרנטי. עוד פחות מכך אני מסוגלת להבין את הבקשות לחיבוק... אני גם לא מנסה לטעון שההתייחסות של אודי אלי הייתה באופן כללי לא נעימה. התכוונתי אך ורק לצורת הפניה הרשמית, הלא-אישית בעליל, בעוד אני, בתחושה שלי, לא הייתי "אנונימית" בכלל ואף לא מצטרפת חדשה – רק נשאתי שם זר, בעל צליל לא מוכר... לעת עתה אמשיך להופיע בכינויי הנוכחי (ולא רק משום שאודי לא מרשה להחליף :-)) ובריקוד סולו לא מזהיר (אם כי, לא אכחיש, גם רקדני סולו מצפים שיהיו מולם כמה צופים...)

ואילו אני התכוונתי לכך שכתבת לאודי משו כמו "היית יכול לכתוב שלך בחיבה, בידידות קוראת" משו כזה... אבל אין בכוונתי להתקטנן על כך ולעשות לך פסיכולוגיזציה ;-) לגבי הניק, הצטערתי כמעט מיד שכתבתי זאת...וכי מדוע שתחליפי... ואני מוצאת שמאד מעניין האופן בו המציאות משתחזרת לה כאן.... אגב אני כשלעצמי די לא מחוברת לכינוי שלי שבחרתי די במקרה...מענייןמה יש לומר על כך... ולגבי החיבוק...זה עניין מיסתורי משהו, אך נראה שיש לזה אפקט... אולי בדומה לצורת הפניה.... בהצלחה לך, קוראת, ו ..נדמה לי שרואים את ריקוד הסולו שלך... גילת.

באמת מעניין איך לפעמים דפוסי התנהלות קדומים טבועים בנו עמוק כ''כ, עד שאפילו במרחבים אינסופיים של אדמה בתולית אנו מוצאים את עצמנו צועדים בעקבות אותן טביעות רגליים מוכרות...