קשה לחיות עם מודעות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
במקום לעזור לי בטיפול פסיכולוגי לגדול לצמוח מחיק מטיב. להשתייך למקום שאוהב, להתגאות בי בזכות השייכות הזו- אנסו על הנפש שלי שחזור הטראומה וכפו עליי תהליכי התאבלות. זאת הייתה התוכנית שלהם מראש ולא גילו לי למה הכנסתי את עצמי. כי לא אמורים לתקן את העבר רק לעלות למודעות.. לעלות למודעות את החסר. את מה שלא היה שם אבל השפיע.. אבל מה אם אחרי זה ההתאבלות לא נגמרת והכל נהיה מריר שרואה פערי תפקוד ביני לאחרים? אני מנסה ליזום דברים , להסתכל על אנשים נורמלים ולעשות אותם תנועות כמוהם אבל זה לא הולך לי כי אני סובלת מהניסיונות האלה ובוכה כשאני לבד בגלל שכואב לי מכל המודעות הזאת. מתגעגעת לימים שהיא לא הייתה. שהיה שאפשר להתעסק במשקל ואוכל ולפנטז על עתיד ורוד שמחכה לי סתם ככה. סתם ככה כי החיים אמורים להיות טובים. ובטיפול פסיכולוגי ניסו לכפות עלי משהו אחר. לא טובים. רק 'טוב דיו' אבל הפערים מכאיבים לי. איפה האני שהייתי פעם? איך נהייתי מה שאני עכשיו? הכל היה יותר פשוט פעם שאפשר היה לפנטז על הגשמת עתיד מבטיח בלי קשר למציאות ממשית כי לא הבנתי כ"כ את המציאות החברתית אז. חשבתי שאם ממש אהיה טובה במשהו, מוכשרת. הכל יסתדר מעצמו. אבל לא הייתי מספיק טובה בכלום בסוף. שום תחום מקצועי לא בחר בי באיזו קריאת גורל שילוחית. הייתי סתם תמימה וטיפשה. עכשיו כפו עליי מודעות וגם נחשף הכיעור של העולם מול העיניים שלי. במקום לתקן לי את הפנימיות והגורל רק שחזרו לי חרא בכפייה על הנפש שלי. אנסו בכח תסכולים. אפילו לא הסבירו לי מה זה טיפול פסיכולוגי ועוד אמרתי שאני רוצה להיות פסיכולוגית בעצמי. בכלל לא הבנתי על מה אני מדברת והיא ישבה מולי ולא הסבירה לי! היש יחס מתנשא מזה? אין לי מושג מה לעשות עם כל המודעות הזאת שנשפכת לי מהאוזניים. מדכא. מנסה להתמודד, להנות מהחיים כמו כולם. אבל בשבילי זה לא באמת כיף. אני לא מרגישה מה שהם מרגישים. לא באמת. מתגעגעת לעולם הפנטזיה שהיה לי בילדות שדמיון היה מספיק כדי לחלץ אותי מפה.. עכשיו רק מציאות בכל מקום שמשקפת לי פערים וצביעות ובעיקר את הטמטום הבלתי נסבל של עצמי.
אני יודעת שאני לא נחמדה אבל נמאס מההודעות שלך על הפסיכולוגית אולי תחליפי נושא?
אם נמאס לך זה עניין שלך ולא בעיה שלי. אף אחד לא מכריח אותך להכנס ולקרוא מה שאני כותבת. מבחינתי כאן זה אחד המקומות הבודדים שיש לי לפרוק ברגעים קשים מחשבות ותחושות, גם אם זה מעגלי. את יכולה להתעלם אם לא מתאים לך... אני לא כותבת פה בשביל לספק העדפות של 'קהל קוראים'.
אז אסור לאמר לך איך אני מרגישה כשאני קוראת שוב ושוב אותו הודעות מעגליות כדבריך ?! מחשש שתכעסי ותתקפי ?! ותחשבי לרגע אולי הודעתי נבעה דווקא מאותו מקום שרוצה לקרוא לעזור ולתמוך רק מתקשה לעמוד בכך ?! ואני מבינה אותך מרגישה גם שלא תאמיני לי ובכל זאת כתבתי המים שחקו אבנים , מכירה ? הילה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
