הילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי אני מתחילה להרגיש שאני נקשרת אליך למקום הזה לחברות כאן ...... זה הגיוני ?? הרי זה מרחב ורטואלי אני לא באמת מכירה אותת ולא את במבי ואת מיכל וסוריקטה הטובה אז איך ? אתה יכול להסביר לי אודי ? מה קורה כאן ? הילה
הי הילה יקרה, מדהים, נכון ? אם לא הייתי חווה את מה שאני חווה, הייתי מתקשה להאמין.. במציאות החיצונית אנחנו ממש לא מכירים..יחד עם זאת, מכירים דווקא ברמה האינטימית, הפנימית.. לפעמים אני אוהבת לדמיין שאני פוגשת ברחוב את אודי, אני מזהה אותו ,כיוון שצפיתי בסרטונים שבאתר הבית שלו בם הוא מופיע ומרצה.. מפנטזת שאנחנו הולכים באותו צד של המדרכה, אני פונה אליו ושואלת אותו :"סליחה,מה השעה ?והוא עונה לי, ואז אני אומרת לו פתאום..אודי, אתה מדהים ! אני במבי. מהפורום..והוא נשאר עם פה פתוח.. לפעמים אני שואלת את עצמי, אם אודי למשל היה מציע מפגש של כולנו אצלו.. לא בטוחה שהייתי מגיעה.. ולמה ?? מפחיד.. אתם כבר ממש מכירים בי.ממני, המון..גם הייתי חוששת שאולי אתם מדמיינים אותי אחרת מכפי שאני.. ואולי תתאכזבו.. משונה.. תודה לך הילה על הברכות החמות איתם את פותחת לך-לנו את השבוע. זה מחמם את הלב.. מרגיש קצת כמו קרני שמש נעימות שמלטפות על הבוקר בשבוע שנפתח.. גם רוצה לומר לך שמאוד מעריכה אותך על ההתמודדויות הלא פשוטות איתן את מתמודדת..איך שאת לא מוותרת..וגם כשיש נפילות , את שוב קמה וממשיכה.. מזכיר קצת את המשפט של סקרלט או'הרה (ויוויאן לי) במשפט המפורסם שלה :"מחר יהיה יום חדש".. מאחלת לך שכבר היום יהיה לך יום חדש שטוף שמש,אור ושמחה.. במבי.
במבי את יודעת אם כבר כתבת פנטזיות אני אמשיך אני מאוד אוהבת לקרוא את מילותיך ובדרך כלל כשאני נכנסת לפורום אני מחפשת את ההודעות שלך תחילה ! את יודעת הרבה פעמים רציתי לכתוב לך במבי , ונורא חששתי כי מה ????? לא יודעת ממש לא יודעת מין חסימה כזאת שמחה שכתבת לי ...... את יודעת איך אני מדמיינת אותך ??? שיער בצבע שעורה או ארוך ומפוזר טיפה גלי כזה או צמה קלועה שפונה הצידה ...... עניים בהירות עור חלב ולבושה בשמלה ..... שמלה חופשיה כזאת .... בצבע .... אולי ירוק ?? סססתם ..... גם אני צפיתי בסרטים של אודי בדף הבית שלו וגם אני הרבה פעמים דמיינתי שאני פוגשת אותו ואפילו פעם אחת ראיתי יום עיון שהוא מרצה שם וחשבתי ללכת...... ובסוף לא כנראה שיש פחד שפנטזיות יהפכו למציאות כמו שהמטפל שלי אומר לי כפנטזיה הופכת למציאות , הרגנו את הפנטזיה ..... כבר אין מרחב למשחק .... את יודעת במבי יקרה אני מחכה מאוד ליום שבו תחתמי בשם במבי בלי פצוע.... שאולי אמא צביה תרפה את הפצעים ותחבוש אותם ותמרח משחה ולאט לאט הם יתאחו ...... במבי יקרה ! אני שולחת לך את ברכותי שתרגישי מלאה מבפנים בחום ובאהבה שלך ברגשות ידידות , הילה
פתאום עברה בי פנטזיה.. שכל אחת תתאר בדמיונה את האחרות פה.. אבל יש בזה גם משהו סוגר.. למשל, אני יכולה לדמיין אותך עם עיניים כהות ומבט שלפעמים "יורקות אש" , לפעמים איזה יאוש ניבט מהן ולפעמים יש בהן רוך... לא אסגיר בתאור שנתת מה ועד כמה מדוייק..כן אומר לך שאכן השיער שלי ארוך ,חלק- גלי.. גם אני ראיתי הודעה לגבי יום עיון שאודי ירצה/ינחה..מאוד רציתי להגיע..גם מאוד פחדתי.. ג"כ מהפחד ב"הריגת" הפנטזיה.. מעניין.. כל מה שמתרחש פה בפורום עם הקבועים.. ממש שווה מחקר.. אודי, אתה עורך עלינו מחקר ?? מעניין, יש לי צורך/רצון שאודי יגיד שכן.. וגם שלא... לצערי, במבי כנראה עדיין ממש פצוע.. גם לי כבר די נמאס, רוצה לדחוף אותו (את במבי) ולומר לו : נו כבר , קום על רגליך ,גדל כבר ותשתחרר מהפתולוגיות שלך.. אין לי אליו (לבמבי) כבר סבלנות שיהיה לך יום מואר.. במבי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
