"מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/08/2013 | 22:32 | מאת: מיכ

אודי..תודה על התשובה על החיבוק המתאים..... יש בי כמו שנעמה כתבה לי את החלק הזה שזקוק..אז אולי אוהב???????? ואני לא מבינה..... אולי תסביר לי אני כאילו רוצה לפגוע בעצמי מצד אחד ומצד שני יודעת שלא אפגע אף פעם...וכשקורים לי דברים אני מרגישה שמגיע לי.......מגיע לי שיהיה לי רע.......למה?????למה לא מגיע לי שיהיה לי טוב??????? מצד אחד שונאת אותי מצד שני זקוקה לאהבה.....לחיבוק....אוף כמיהה לאהבה..למשהו רחוק.........עצב אין סופי......זה מהדהד כל כך חזק בתוכי....למה???????? למה חייב להיות עצב אין סופי.......האם לא מגיעה לי שלווה אין סופית? אושר אין סופי??????????????אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ומה אני משיגה בזה??????? אוףףףףףף איזה רווח???????????????? למה למה לחזור לדכאון הזה?????????????? למחשבות האלה????????????????מה קורה לי??????????? הייתי מאושרת..."מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"..........שוב ושוב אין איזון ואני עייפתי מאוד....ולא רוצה להסביר לאנשים מה קרה שאני כבר לא מנהלת...........רוצה להעלם שלא יראו אותי........לשקוע מתחת לשמיכה ולחבק אותי חזק......לחזור להיות קטנה קטנה מחובקת.........אוףףףףףףףףף

הי מיכל, את אמורה להיות זו שיודעת להשיב על כל הלמה ששאלת... אז מה נראה לך? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית