הפעם שאלה לבמבי היקרה

במבי..אני רוצה לומר לך משהו אבל בבקשה תיקחי את דבריי בעירבון מוגבל וברוח טובה טוב? אני מקנאה בך, מקנאה בך שהולכת לאנליזה, שאת שלה הרבה ימים בשבוע, אפילו שאת לא מרגישה כך (שהיא שלך תמיד ונותנת לך אפשרות בין הפגישות כשאת מרגישה שאין!!!)והפעם הקנאה שלי בך עלתה יותר...את באנליזה שאני בטוחה שמשפיעה מאוד על חייך ומצד שני את מצליחה מאוד מאוד בעבודה שלך, קבלת פרס יוקרתי, אני זוכרת! אומרים לך שהשתנית לטובה, את נמצאת בין אנשים מפורסמים, את מוצלחת ואני....שבורה, הטיפול והבעת הרגשות העצומה שלי פגעה בי מאוד בעבודה......איך את עושה את זה???? עובדת ומצליחה!!!!!!!!!!!!והרקע שלנו דומה...פגעו ..עפ"י הסיפורים שלך..... אוףףףףףףףף מקנאה בך! אבל גם אוהבת ומעריכה אותך מאוד שאת מוצלחת כזו !!!!!!!!!! במבי, אני מרגישה אפס, מאופס!!!!!!!!!! הפעם אני צריכה אותך...זוכרת...את האיילה.....תני לי קישור לשיר??????....... מעניין נכון??? אני רוצה שתחבקי אותי ותגידי לי שאני בסדר........צריכה אותך...האם תסכימי????? האם את מוכנה להיות לי לעזר?????? לחבק אותי חזק להכניס אותי תחת כנפייך??????? מוזר במבי יקרה....מוזר... שלך, מיכ

מתוקה, קראתיאת דברייך והרגשתי בליל רגשות.. מה אומר לך,איך אסביר לך באופן שיהיה ברור? טוב..אנסה.. בתחילת דרכי פה בפורום,אודי אמר לי שיש משהו מאוד מתעתע..קצוות של חוויה שהיה לו קשה לחבר לתמונה ברורה.. אודי כל כך צדק..ועדיין צודק... כן, זה נכון, אני באנליזה אצל אמא צביה 5 פעמים בשבוע.. אני גם עובדת בעבודה שנחשבת... גם מצליחה כנראה להשאיר בגדול את החלקים /האזורים הפתולוגיים/הבלתי מפותחים/הפרימיטיביים/המטורפים ועוד..אצלה (לפחות מקווה שזה לא זולג החוצה,ואם זולג אז בקטנה ממש).. גם קיבלתי את הפרס ההוא..כן,הוא נחשב ליוקרתי.. הכל נכון.. אבל.. :( מיכל...יש בי כאב ועצב עמוקים עמוקים שלא מרפים..נמצאים שם כל הזמן..גם כשאני שמחה וצוחקת..הם כל הזמן שם.. את יודעת ? בתחילת דרכי פה, משתתפת בשם אליס/xxyz כתבה לי שאין חיה כזו במבי..שבמבי היא חיה מצוירת ,דו ממדית, שחסר לה העומק ,המימד השלישי..והיא כתבה לי שהיא מאחלת לי שאצא מהסרט הרע בו אני נמצאת, שאגדל ואהפוך לאילה אצילית..(משהו כזה עד כמה שזכור לי..) בזמנו עניתי לה שבחרתי בניק של במבי היות ובעיני , מה שבמבי מייצג זה הבדידות שלו, קלות הרגליים בם הוא יכול לנוס ולברוח כשהוא מרגיש בסכנה , והעיניים שלו..עיניים חומות,עמוקות ,שעצב אינסופי ניבט מהן... מיכל, אני חושבת שבמבי מייצגת גם את מה שעניתי לאליס אך גם דבריה של אליס נכונים.. אין בי עדיין את המימד השלישי..העומק, החיבור הזה שאני מרגישה שקיים אצל האילה ששותה מים (שכתבה יונה וולך) איזה חיבור כזה.. ל.. ??? ואולי זו הכמיהה הזו ל ??? ואולי אם אצליח לחזור לפיסול שעזבתי..ברחתי כי נבהלתי ??? מיכל..לא יודעת להסביר.. יש משהו עמוק..כאב כזה..עצב עמוק שלא מרפה.. על חוף הים,כשרואים את המרחבים, מריחים את מי הים המלוחים, שומעים את הגלים מתנפצים אל הסלעים ורואים את השמש הכתומה שהופכת לאש אדומה ושוקעת לים...אז,אז ממש אפשר לשמוע את הלב שמתפוצץ לאלפי רסיסים.. מבינה מיכל ??? אני שולחת לך את הקישור לשיר המדהים :אילה שותה מים.. אני גם רוצה לכתוב את מילות השיר.. בנקיק נסתר בין צוקים , אילה שותה מים. מה לי ולה אלא צוקי ליבי. אלא מעיין חיי אלא נסתר אילה מה לי ולה מה לי ולה מה לי ולה אילה מה לי ולה אלא אהבתי (יונה וולך) מיכל יקרה.. ששש...הכל בסדר..שקט, שלווה..אני מחבקת אותך..הכל בסדר..את בסדר והכל בסדר... אני מכסה אותך בשמיכה רכה..את נינוחה ויודעת שהכל בסדר.. אפילו מי המעיין , ציוץ הציפורים ואלוות העלים לוחשות :אנחנו מחבקים אותך מיכל אהובה..תרפי..מיכל אהובה..הכל בסדר.. http://www.youtube.com/watch?v=dEDp45cIWGk מחבקת אותך-במבי.

במבי...מעניין שתמיד רואים את היש של האחר......ואצלי מרגישה רק את האין...... תראי כמה יש לך ובכל זאת עצוב בלב........ לכן כל כך מתחברת אלייך...העניים העצובות, כך עיני..... הלב המדמם בתוכי, הכאב הנורא שלא מרפה....היא אמרה לי שפשוט אלמד לחיות איתו, להתיידד איתו ולהרפות מעצמי.....זאת המטרה שלי.....אבל כשיש מבחוץ ביקורת......אני מתפרקת....... אני כל כך מודה לך, על החיבוק, השיר וההבנה שלך....יש בך טוב לב ...את מדהימה.......... פעם ראשונה שהעזתי לכתוב פה שנפגעתי........לרוב הקטנתי...לרוב אמרתי שלא קרה כלום......ו.........אבל קרה!!!!!!!!!!!! אוףףףףףףףףףףףף זה פגע......פגע בי, בכל נים בנשמתי.......תודה לך במבי אהובה שאת כאן! מחבקת , מכילה :) קצת נרגעתי... מיכל

מיכל, ברמה העמוקה, אני תקווה ותפילה שאגיע למקום של אילה שותה מים.. שבעיני זה בעצם להגיע למקור הראשוני..לאיזו קבלה עצמית,שקט פנימי,שלווה.. היום, לצערי,אני עדיין זקוקה לאישורים חיצוניים רבים..בעיקר בעבודה. כל משוב ,אפילו פצפון שאני מפרשת כביקורת שלילית, מוציאה את הרוח מהמפרשים שלי,לפעמים עד כדי שיתוק ..מוצאת עצמי אז מתקשה לחשוב ולהרגיש.. נ.ב מעניין שמה שזכור לי בעיקר מהאירוע בו קיבלתי את הפרס ההוא זה שאבא שלי ואמא שלי לא הגיעו לטקס ההוא.. הזכרון החזק שלי מהאירוע ההוא זה אולם מלא מפה לפה, קוראים בשמי,אני עולה לבמה, כולם מוחאים כפיים , אני מחפשת שני זוגות עיניים,וכשאלו לא נמצאות..אני מרימה עיני לשמים.. חוה אלברשטיין שרה שיר מקסים ,שמתחבר בדיוק להרגשתי אז.. שם השיר : געגועים.. אני מצרפת את הקישור : http://www.youtube.com/watch?v=S2uqocBqAac חיבוק-במבי.

הי , מיכל נעצבתי לקרוא אותך את הסבל שלך ...... את התחושה של הרגרסיה החוסר אונים ואני מאוד מאוד מבינה אותך כי גם אני עושה תהליך כזה כן , וגם אני נפגעתי בילדות ..... רוצה לכתוב לך ולעודד אותך מתוך נסיוני ממה שאני עברתי גם אני , לפני שהלכתי לטיפול החזקתי במשרה מוערכת ומתגמלת. לפני שלוש שנים וכשהתחלתנו לגעת בנפש שלי אני והמטפל התפרקו להן ההגנות ויצא האיכסה  של הנפש כל הגועל והמוגלה החוצה והפסקתי לעבוד באותו מקום עבודה יוקרתי כי לא הצלחתי להכיל הכל כן , וגם הגעתי לאשפוז , ולא פעם אחת אני כותבת לך את זה בכאב ובהשלמה גם יחד..... המטפל שלי אמר לי משפט חזק בשביל לבנות צריך להרוס ....... וההרס כואב וגם החורבן הרבה מיתוסים התנפצו להם ואמונות וגם חיי המשפחה שלי התפרקו ביוזמתי והכל בשביל עתיד טוב יותר והיום לאט לאט אנחנו בונים אותי אני והמטפל ובחודשיים האחרונים אני עובדת ומצליחה להשתלב יפה בעבודה חדשה ולאט לאט גם מבחינה כלכלית וגם הנפש והביטחון העצמי והנפש נבנים לאט לאט ומרגישה יותר חסונה ופחות פגיעה מבעבר תהליך של שלוש שנים ואני רוצה לחבק אותך חזק לאמץ אותך לליבי אפשר ??????? וגם לאמר לך שיהיה בסדר אני בטוחה בזה . תכבדי את התהליך תכבדי את הדרך המדהימה שאת עושה ואני בטוחה שעוד תראי פירות לעמלך לא יודעת לעשות קישור מקדישה לך את השיר מים צלולים של ריטה נחלים הפכו למים צלולים שוטפים את גופי ומנצנצים טיפות טיפות נופלות לרגלי על מפגעי היו מצילי הופכים מכאב לשמחה עצומה משלוה לכוחות ברכה מבדידות לשער מופלא את ליבי הכבוי לאור גדול עכשיו מחבק ויכול אני את עצמי ועצמי את הכל ......... את הכל .... שלך באהבה הילה נ. ב לאודי דירבלק אם ההודעה הזאת תישמט לך !

עניתי לך..ואת ענית לי :) והתגובה שלך.. וואו..... איזו אמיצה!!!!!! איזו גיבורה, איזו דרך של השלמה כזו הרגשתי בכתיבה שלך!!!!!!!!! הילה יקרה, תודה ששתפת אותי בדרך שעברת, זה כל כך מחזק אותי!!!!! והשיר של ריטה...תודה על החיבוק מאמצת אותו בחום, כל כך הייתי זקוקה לחיבוקים וחיזוקים ואת הענקת לי אותם!!! גם במבי היקרה, אתן מדהימות! ו הנ.ב. שלך לאודי העלית בי חיוך...סימן שאני חשובה לך...ככה אני מרגישה. תודה, תודה מיכל (כמעט חתמתי בשמי האמיתי כי ככה הרגיש לי..אמיתי כזה...)

סתם אני לא כזאת מפחידה פשוט היה חשוב לי שההודעה שלי תגיע למיכל בתקוה שתחזק אותה הילה נ.ב כמעט חתמתי בשמי