הי אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נאלמתי כי נעלבתי ששאלתי אותך: "?Do you care about me" וענית בסגנון צבאי : " חיובי, בכיף. " בעוד שלאחרות ענית ברוך, בחום, בחיבוק,.. כן, קינאתי. ועדיין... . קשה לי לכתוב את זה. זה משפיל כאילו לבקש, להיות צריכה לכך. זה משפיל.. ובכלל... אתה לא חייב לי כלום ! תגידי תודה שהוא מגיב לך בכלל...! אז זהו, ניקיתי לי מהלב, ועכשיו אני יכולה לשתף שהתחלתי ללכת למישהי חדשה. נראה לי שהיא טובה. זה פרדוקס, אני הולכת על מנת לעשות שינוי, אך אין לי כל מוטיבציה לעשות אותו. יש טעם לזה? (התגעגעתי,..) אנימה
הי אנימה יקרה, לא התכוונתי לפגוע, וחבל שלא ניתן לראות את הבעת הפנים בזמן הכתיבה...זה נכתב עם חיוך. ואני מאוד מעריך שאת יכולה להיות צריכה, ולהגיד זאת בגלוי. אני מניח שהעובדה שאת הולכת מכילה בתוכה ולו מעט מוטיבציה, לא? אודי