התמכרות

שונאת אותה. כלומר: אותי.

רק עכשיו הזכרת לי שה"רע" הוא לא מוחלט.....אז...השנאה? גם היא אינה מוחלטת בטוחה שאת גם אוהבת...אמביוולנטיות שכזו קורת לכלנו..וכייף לדעת שיש מי שאכפת לו מאיתנו, תודה שנחמד לראות את שמי כאן :) את חשובה לי...הלוואי שנדע לאזן,מיכל

הי אודי...אתה מושך לכיוון המציאות.. כ"כ נוח להסתתר פה מאחורי מילים כאילו שעולם הנפש הוא היחידי שקיים... המענה לשאלתך הראשונה קל יחסית, אם כי די מביך. לעומת זאת השאלה השנייה, מדוע, יותר מורכבת... נראה לי שאפשר לענות עליה בכמה רבדים...מדוע? כי זה מספק משהו מיידי שמאפשר לשקוע, להתעלם, לפעמים אפילו- להעביר את הזמן, זה ימלא את הריקנות שבפנים (לא, לא מדויק לא ימלא אלא יכסה על) זה מצב נפשי של "חסרת יוזמה ומוכרחה" (ציטוט שנדבק אליי מתוך שיר של יונה וולך, "קורנליה" אם אתה מכיר...) במציאות יש להלחם ולחתור על מנת להיות, שום דבר, כמעט, לא בא בקלות, ועל כל זה יש גם כאב נפשי. על כך שבהרבה מובנים בעולם צריכה להנכיח את עצמי כדי להיות קיימת - לפעמים אני שקופה במציאות כאילו נחתתי עכשיו מארץ רחוקה, וחדשה פה וכאילו אין את כל השנים מאחוריי, וגם לאף אחד לא אכפת אם אהיה כאן או לא, ואם לא אתחיל להתערות בכוח אז אמשיך להיות שקופה ולהיעלם... אתה יודע, הסיבה והתוצאה מעורבות ומבולבלות ביניהן , כמו השנאה העצמית שכתבתי עליה- היא גורם ותוצאה.. זכור לי, אם איני טועה, שעניין לך עם נושא ההתמכרויות אודי.. שכתבת על כך בעבר כמה מילים חכמות (ואולי יש לך גם כמה בשבילי) ואף הפנית אולי לאיזה מאמר...בקיצור בטוחה שאתה מכיר את כל הרעות החולות שנלוות למילה הזו...זיגוג, אדישות, תלות ו"קריזים" למיניהם... להרגשתי - חולשה, סתמיות, חוסר שליטה, שונות, ריקנות, וכעס, היעלמות...קיפאון! כתבת פה למישהו על כך שיש לחתור במקום לשקוע ברחמים עצמיים...כ"כ מסכימה! חשבתי פעם שאני כזו (וגם על כך הכעס העצמי) ועכשיו כל כך משוועת לתחושה הזו של חתירה, והתקדמות... אתה יודע - אני מקנאה פה נורא בכל הבנות על כך שהן בטיפול... חותרות, מתקדמות... לפעמים מרגישה פתאום שזה דחוף לי - צריכה עכשיו, לקום ולהתחיל! לפעמים לא יכולה לישון בלילה, או לרגוע ביום מרוב התחושה של - תעשי כבר משהו... אבל עכשיו חוץ מהקושי שכבר סיפרתי עליו לעשות זאת - איני יכולה לעשות זאת בחודשים הקרובים. ובמקום זה צריכה לשקוע במשהו חשוב, שאינו מלטף את הנפש כלל... וזה קשה, מנסה לנסוע בפול גז בלי דלק... עד שתקופה זו תסתיים - צריכה לחלץ את עצמי מביצת הקיפאון איכשהו... ובכן - לא עניתי לשאלתך הראשונה בסופו של דבר (יודע מה? אני יכתוב את זה מהר ובשקט, מה אכפת לי. אינטרנט, סדרות סרטים וכדומה) ולשנייה עניתי בערך...נראה לי שיש עוד רובד עמוק שלא נכתב לי עדיין... זהו... גילת. (חשופה. ולא יפה. בכלל. וחלשה ומתבכיינת- סליחה).