אהבה בפערי גילאים

אני ענבל בת 24. נוצר קשר די עמוק ביני לבין המורה שלי לשעבר (סיימתי את לימודי, איני סטודנטית..). הוא בן 45. שנינו מצאנו חיבור מאוד עמוק אחד אצל השניה. דומים בהרבה מאוד דברים, יש דרגה גבוה של אמפטיה ורגישות... אני בחורה שדי קשה לה בכל המישור הזוגי, כיוון שאני באמת רואה את עצמי כאדם מאוד מיוחד (אין לי בעיה עם זה, ואל תשלחי אותי לפסיכולוג על זה. זה לא בעיה מבחינתי). גם הוא- אדם מאוד מיוחד, ובודד, וזו סיבה מאוד חזקה שנוצר החיבור הזה. הוא אינו נשוי, ואין לו ילדים. אני לא רוצה שנפגע, אני לא רוצה לפגוע בעצמי, ואני לא רוצה לפגוע בו. מבחינתי, לא משנה כמה אהבה תהיה ביננו, קשר עם פער גילאים של 21 שנה, נתפס אצלי כקשר לא בריא. הייתי רוצה להיות עם מישהו בגילי, זה נשמע לי פסיכי לגמרי לקיים מערכת יחסים עם גבר בן 45 (מבחינה רציונלית). הרי סביר להניח שגם אם יהיה משהו רומנטי, הוא יהיה זמני, כי הרי הוא לא יהיה לעולם הגבר של חיי. לא נתחתן, ולא נעשה ילדים... (לא שאני מחפשת את זה כרגע... אבל ללכת על מישהו כזה זה קצת להכניס את עצמי בכח לתסבוכת לא?) מצד שני, אני לא יודעת מה לעשות. כרגע, אנחנו עושים טוב אחד לשני. הוא צריך אותי, כשם שאני צריכה אותו, והקשר הזה הוא הדדי והוא תורם לנו, לשנינו, וזה כיף לנו. אבל אני כל הזמן מפחדת שזה יתקדם הלאה... הוא היה רוצה, אבל אני מפחדת. אבל המתח המיני ביננו מחרפן אותי. אנחנו באמת אוהבים אחד את השניה. מה עושים במצב כזה?