טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אני נמצאת בטיפול כבר שבעה חודשים לערך, מאד מאד קשה לי להפתח, אני כל הזמן מתגרה במטפל של ומתעסקת במניפולציות. אני יודעת שאם אני הייתי המטופלת של עצמי לא הייתי סובלת את עצמי, ואני כל הזמן מרגישה שהמטפל של לא ממש מחבב אותי. אוביקטיבית הוא לא עושה שום דבר שמצביע על כך, אבל ההרגשה הזו לא עוזבת אותי. שהוא בטח לא סובל אותי וחושב עלי מלא דברים רעים... אני ממש מתביישת לאמר לו את זה, מה גם - שלא נראה לי שזה ישנה הרבה. נניח והוא באמת לא בדיוק מחבב אותי וחושב עלי דברים רעים,הוא לא באמת יאמר לי את זה. כך שכל דבר שהוא יגיד בהרגשה שלי יהיה "חיפוי" על האמת. ברור לי שאני מגזימה, אבל זו הרגשה שקשה לי להתנתק ממנה. חוץ מזה, מסיבה שלא ברורה אפילו לי, מאד חשוב לי להראות יפה כשאני הולכת אליו. אני לא מאוהבת בו, ואין לי שום כוונה או פנטזיה לגרום לו להתאהב בי, אז למה אני עושה את זה ולמה אני מרגישה שזה לא בסדר? אני לא באמת יודעת מה אני מצפה,אולי להכוונה. אני באמת רוצה שהטיפול שלי יצליח, אבל אני מרגישה שאני צריך משהו חיצוני שיכוון אותי איך לנהוג בטיפול עצמנו. תודה רבה, וסליחה על האורך!
שלום מאיה, ספרי לו בדיוק מה שכתבת כאן. גם על החשש שלך שלא יאמר אמת ורק יחפה על מה שמרגיש כלפייך. גם על הפרובוקציות וגם על הנסיון שלך להרגיז אותו. כנראה שאת רוצה להרגיש אותו אמיתי. תנסי להיות גם את אמיתית. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
