הי אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מרגישה שלא הייתי כאן הרבה זמן. קצת מתגעגעת... מבין כמה החלטות שאני צריכה לקבל בחודש הקרוב (עבודה, דירה, טיפול). אחת כבר החלטתי. בנוגע לעבודה. אתמול. עדיין לא מעכלת את ההשלכות שיהיו לכך. מצד אחד שמחה, יודעת שיוקל לי מאוד שלא אמשיך לעבוד בזה. היה לי קשה בעבודה. מאוד מאוד. זה שיבש לי את כל השבוע ולמרות זאת גם כואב לי. ואני רוצה לבכות ולא יודעת אם בחרתי נכון. יודעת שכרגע זה הדבר הנכון בשבילי. כי פשוט סבלתי, אבל עכשיו זה גם מפחיד. כי ויתרתי על תחום מסויים בעבודה שלי. לא יכולה לפרט יותר מדי. לגבי הדירה אצטרך להחליט בשבוע בקרוב וזה קשה מאוד. כי בעצם אני יודעת אולי מה אני רוצה, אבל שוב מפחדת ולא בטוח שאצליח לעשות את מה שאני רוצה. והטיפול- בעקרון החופשת לידה נגמרת עוד חודש, והמטפלת הנוכחית יוצאת לחופשה של שבועיים בערך במהלך החודש הזה. כך שבעצם לא נותר הרבה זמן להחליט אצל מי אהיה בטיפול. למה כ"כ הרבה החלטות?| ובקשר לדיון שהיה ואני לא יודעת אם עודנו לגבי "עצים ארוכים". אני שמתי לב שכשעונים ואז מצפים לתגובה לא תמיד רואים. וכשפותחים הודעה חדשה אתה לא יכול להתעלם. לכן אני נוהגת כך. גם ככה הבטחון שלי נמוך אז לכתוב ושלא תגיב, זה לא דבר שיהיה לי קל לעמוד בו. (ולכן, אחרי שלא ענית לי, הלכתי קצת..) שבת שלום!
הי חנה, אני משער שנפגעת מזה שלא עניתי לכל ההודעות והעדפת להתרחק קצת. אני שמח שחזרת. את ההחלטות תקחי, אחת לאחת. לגבי אופיו של הפורום והסתעפויות ענפיו - ימים יגידו. יש רוח אחרת שמתחילה לנשוב בין העלים ומשהו קורה ומשתנה לנגד עיננו. שבת שלום גם לך, אודי