התמודדות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, שמי שרון ואני בת 30 אמא לילד בן שנה וחצי. לאחר האירועים הקשים שהיו עם האבות ששכחו את ילדיהם במכוניות, מצאתי את עצמי נכנסת לקושי ריגשי. אני לא מצליחה להפסיק לבכות, מרגישה פחד עצום. אני לא מפחדת שזה יקרה אצלנו במשפחה אלא אני חושבת על הפחד והכאב של התינוקות ברגעים האלה. אני מנסה להשתחרר מזה, להדחיק אבל זה השפיע עליי חזק. יש לי קושי רב להתמודד עם הכאב הזה. אני מבקשת עזרה.
שלום שרון, זה כואב וזה נורא. לצערינו - זה קורה. הסיבות פחות חשובות. הכאב נמצא וקיים, ואני נוטה לחשוב שטוב שהוא נמצא וקיים. זה הופך אותנו לאנושיים. אודי
זה מדהים שתינו התנסחנו כמעט אותו הדבר בהבעת הרגשות שלנו .. רק יכולה להביע אמפטיות לתחושותייך ולהגיד לך שזה הטריד גם את מנוחתינקווה לימים טובים יותר :-)