כאובה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הוא מכאיב לי המטפל שלי ואין לי תאבון אני יורדת במשקל וזה מפחיד אותי אודי אתה מאמין לי? כל אישה רוצה לרדת במשקל אז למה אני מפחדת ? מרגישה כמו חילזון בלי קונכייה די אודי די לא יכולה יותר לסבול לא יכולה יותר לכאוב גוש בגרון שלא מרפה בחילה של הנפש והרופאה שלי אמרה לי שלא כדאי להחליף מטפל היא אמרה שהוא עושה עבודה טובה לאחרונה אני רוצה להרביץ לו למטפל ואני גם קשה עם עצמי הוא ביקש ממני ללמוד לכבד את עצמי בכיתי נורא אני כותבת מבולבל כי אני בעצמי מבולבלת אני רוצה לצעוק שכולם ישמעו בחדשות 10 בטלוויזיה שלא טוב לי שאנסו אותי שביזו אותי שהשפילו אותי שלא טוב לי שמי שצריך לתת את הדין יתן את הדין הלו הצילו !!!!!! אתם שומעים ?????? הערת אגב אני שמה לב שהאנשים פה בפורום לא מתייחסים להודעות שלי . למה ????? חוץ ממך אודי
הי הילה, התחושות שלך במקומן. גם הזעם כלפי המטפל (לא בטוח שזה באמת כלפיו, אגב). הישארי בטיפול, אני מסכים עם הרופאה שלך. ולגבי שאלתך - בואי נפנה אותה לכולם? אודי
אז הנה, אני. כותבת..ומתייחסת. תמיד מרגישה קטנה כאילו מי אני שאציע משהו או אגיד משהו... אני רק יכולה להציע חיבוק ממני.. חיבוק מישהי שאת אפילו לא מכירה.. חיבוק של מישהי שקראה הרבה מההודעות שלך.. חיבוק של מישהי שמבינה את הכאב שלך...כי הרבה פעמים גם היא הרגישה תחושות שכתבת עליהם..ויודעת ומבינה עד כמה התחושות האלה קשות ומתסכלות.. חיבוק של מישהי שמתפללת שיום אחד יהיה טוב..לך, לה..ולעוד הרבה הסובלים מייסורי גוף ונפש.. מחבקת, רחל.
הי, אם היית רואה אותי (פיזית) אז היית רואה איך אני מתייחסת להודעות שלך... מה נעשה עם הפורום הזה...הוא לא מאפשר לתת רק מבט בלי מילים.. אם היה אפשר אז הייתי רוצה להעביר לך מבט שמזדהה, נעצב, מרגיש את הכאב... מנסה לנחם במעט רק בנוכחותו.
אני עוקבת אחרי ההודעות שלך.. וליבי איתך..(אולי אם את רוצה תגובות גם מאחרים.. את יכולה לכתוב "לאודי ולכולם"..) יש לך אומץ לב בלתי רגיל..בהתמודדות לא קלה בכלל.. וכל הכבוד שאת מתמידה למרות שקשה.. אל תוותרי לעצמך מ.