אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, ערב טוב לך, ושוב אנחנו בסוף שבוע. שבוע עמוס במיוחד עבר על כוחותנו בשטח.. הברזות ,הפצצות, חשבתי שאנחנו נפרדות.. אבל,לחיים, חוקים משלהם.. למרות שזו תקופה של פרידות, הרבה פרידות. כנראה שבכל זאת עם אמא צביהזה לא סופי.. לא יודעת איך היא /אני/ הדינאמיקה בינינו מצליחים לשמר את הקשר ואנחנו מצליחות לשרוד למרות הכל.. אבל שתדע אודי, סוליות הנעליים נשחקות.. טוב שאתה פה. עם הסטינג הקבוע, המילים המדייקות והטובות שלך.. רוצה לברך אותך שוב בשבת רכה ונעימה.. אודי, אני אגיע מתיישהו לאיזה רוגע פנימי ? לא אחשוש יותר שהיא תעלם לי ? לא אפחד שהיא תנטוש אותי לבד במערכה ? ארגיש איזו שלווה פנימית.. אודי, זה יקרה מתיישהו ? שלך-במבי
הי במבי, אמנם כבר ראשון, אבל תודה... השקט והבטחון מגיעים מהרבה הרבה התנסויות במסגרת מקום בטוח. זה קורה... אודי