זקוקה לעצה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי , אני בת 30 בת בכורה ל4 אחים יש לי הורים טובים ומקסימים שמשתדלים לעזור לי ולאחי מאוד . אבי הוא אדם פרימטיבי בדעותיו לחוץ ועקשן מה שלאורך השנים יצר הרבה פעמים אווירה שלילית ולחוצה בבית. יש לי בתור אדם מבוגר הרבה ביקורת כלפיהם לאורך ילדותי וילדות אחיי על שימוש בשפה בוטה , הקטנת הדימוי העצמי השפלות ועוד .. בשנים הבוגרות שלי הם מאוד משתדלים לעזור בכסף ללימדים קניית דירה בייביסטר ארוחות שישי וכו' ועדיין הכעס הזה כל הזמן מציף אותי ויוצא לעיתים בהטחות ולעיתים בשיחות פתוחות . אני מרגישה שמה שלא יקרה אני תמיד סוחבת את הזיכרונות הללו מה גם שיש לי אחים צעירים שעדיין חיים בבית וסובלים מהתנהגויות דומות . זה מאוד מצער אותי ובשיחות עם אימי אני כל הזמן מבקשת שתטפל בה ובאבי מה שכמובן מעורר אצלה כעס וביקורת כלפיי על אנוכייותי ובאמירות כי לה ולאבי יש רק כוונות טובות ושהכל מתוך דאגה גם אם הדרך לא לרוחי ..אשמח לקבל עצה שתסייע לי לנתק את עצמי ממצבים כאלה או מה הדרך הנכונה לפעול כשזה קורה ..תודה
שלום בילי, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, כך שכמובן שלדרך יש חשיבות... הורייך ממשיכים לרדות בך ולמעשה לא מקשיבים למה שאת אומרת להם... איני בטוח שהם רוצים - או יכולים- להשתנות, אך אין זה אומר שאת אינך יכולה להפיק תועלת מטיפול שיעזור לך "לסגור" מעגל עם ילדותך ולעצור מעגלים מזיקים בהווה. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
