אודי,

הי, ..אז היום היה הכנס על המנטליזציה (לחשוב את האחר) שעליו דיברת שתשתתף בו.. והיום היה יום ההולדת שלנו. יום הולדת 4. ..אני לא יודעת איפה אתה היית במחשבותיך אותך/את האחר/ עליך/על האחר.. אני לא חשבתי אותך -לא השתתפתי בכנס הזה :) אך ,כן חשבתי עליך.. שלך-במבי. נ.ב כתבתי תגובה לסוריקטה בעץ שפתחתי ב5.6 שכותרתו געגוע.. אשמח אם תעלה את תגובתי.. נ.ב ו..כן..אמא צביה נתנה לי מתנה ולא הצלחתי לקבל.. :( כן..חלק מהבגים שיש לי..לא מסוגלת לקבל..לא רוצה להרגיש אסירת תודה :(

הי במבי, אני כבר נזהרת ומשתמשת בביטויים כדוגמת מוקירת או מכירת תודה... ורק לרשום בהמשך לדברים שכתבת לי למטה באשר להצלחה - למדתי רבות ושוקמתי בשנות השיחות שלי, אבל מה שחסר לי עדיין, כך אני חושבת, היא ההנפקה של התכנים בחוץ. מזה, כנראה, די חסר או לא מספיק ממש. השאלה היא גם האם ישנה משמעות בעולם אם חבוי כל-כך... וכן, תאריך משמעותי שזוכרים, סוריקטה

סוריקטה הי, אני אוכל להשתמש בביטוי מוקירת תודה או מכירת תודה כשארגיש כך בתוכי. היום ,לצערי, אני עדיין מרגישה אסירה כשנותנים לי.. קשה לי מאוד מאוד לקבל.. אבל..לכי תדעי איך אהיה בעוד כמה שנים.. ?? אומרים לי אנשים שונים שמכירים אותי ממעגלים שונים (ולא יודעים שאני באנליזה) שמאוד השתניתי.. בקשר למה שכתבת לגבי משמעות ההצלחה בעולם אם הוא חבוי כל כך.. הוא חבוי..נכון. אך הוא גם לא חבוי.. הוא לא חבוי ממך..נכון ? הוא גם לא חבוי מהאחרים שקוראים אותך בפורום. זה עולם שלא בחוץ.נכון. אך כן נמצא גם מחוץ לך..אחרים קוראים ומגיבים אלייך. זה עולם שהוא לא בחוץ אך גם לא חבוי כל כך.. מקווה שאני מובנת.. (??) וחוצמזה...הרגשתי המון המון כעס, ותסכול על העולם שלא נושאים אותך על כפיים ,ונותנים לך מקום של הערכה,כבוד ורווחה כלכלית כפי שמגיע לך על מה שאת. וגם חוסר אונים... :( שלך-במבי.