שוב דמעות.....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כאב, דמעות.. אני כבר לא מבינה אותי שנהיה קשה להכיל, עושים פס עם סכין. מתיזים אלכוהול או לימון, זה שורף. סוף סוף תחושה אחת ברורה. ואז נהיה עצוב שוב להכיר בעובדה שאני לא ממש 'נורמלית' .. מי יסבול ויאהב יצור כמוני? אף אחד. מסיחים את הדעת וממשיכים הלאה.
הי מימה, כן. זו דרך לא ממש טובה לנסות ולהכיל את הכאב. להפוך אותו לקונקרטי. יש מי שמרגישים שכך זה נסבל יותר. מטופרה גופנית. סוף סוף תחושה אחת ברורה. עצוב לשמוע. כרגיל. אודי