אודי :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נורא נמאס לי.לא יודעת מה לעשות. אין לי יותר כוח. לא לאנליזה הזו. לחפירות האלו שאין להם סוף. גם נגמר לי כל הכוח אליה. נמאס לי שהטיפול הזה הוא ללא מגע פיסי.זה כמו ללכת במדבר כשהשמש יוקדת באמצע היום. אתה חשוף לשמש , ממולך בקבוק מים , אתה מת מצמא ומרשים לך רק להסתכל על המים אך לא ללגום. אפילו לא טיפה אחת. נמאס לי מהכל. גם יום ההולדת המשותפת שלנו מתקרב. ב10 ביוני לפני 4 שנים נפגשנו פעם ראשונה. בכל שנה , אני הבאתי לה מתנה. אני רוצה שהשנה הזו היא תיתן לי-לנו מתנה. יש גם קטע נוסף שמטריף לי את השכל למרות שאני יודעת שזה ממש שטויות. כל החורף התכסיתי בשמיכת הצמר הרכה שלה.חם עכשיו. מאוד. והיא הניחה כבר מזמן את שמיכת הפיקה בצבע קרם על הספה. אבל נשארתי עם הצמר. אבל כל כך חם. בימים האחרונים לקחתי בלית ברירה את הקרם הזה ואני יודעת שהכל שטויות. אני גם זוכרת שבשנים הקודמות בקייץ התכסיתי בשמיכת הקרם הזו. לא יודעת למה. השנה זה נורא קשה. אני יודעת שזה שטויות אבל זה כל כך מערער אותי. אודי :((((
הי במבי, את יום ההולדת שלכם אציין גם אני, ביום עיון שנערוך בבית החולים בו אני עובד, בנושא של מנטליזציה... (לחשוב את האחר...) אודי
..למה התכוון המשורר ? בעברית פשוטה עם פירוש רש"י.. מרגיש לי מטומטמת.. לא מבינה :((
לא מצליחה להבין .לא את תגובתך, ולא את הקשרו להודעה שכתבתי לך. ..גם שאלתי את עצמי וכבר נפגעתי.. שאלתי את עצמי אם אתה לועג לי על משהו ?? עכשיו אני חוזרת ממנה, כמובן הקראתי לה את הודעתי ואת תגובתך ושאלתי אותה למה אתה מתכוון. אמא צביה אמרה שהכי פשוט שאשאל אותך.. אז אני שואלת.. ..אתה לועג לי אודי ???
נראה לי שאצלי ובודאי גם אצל אנשים אחרים, קיימים מצבים או שהם פשוט נמצאים כל הזמן במצב של מנטליזצית יתר, כל מפגש עם האחר נהפך להיות משהו מייגע ושואב כשעסוקים כל הזמן רק באחר במה שהוא חושב במה שהוא צריך, באיך שהוא רואה את הדברים... נראה לי שבגלל זה אני נמנעת מקשרים שהם לא הכרחיים ולא נהנית מחברתם של אנשים אחרים באופן כללי...כי אני תמיד מוצאת את עצמי מאבדת את עצמי ומרצה בלי סוף... יכול להיות?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
