מיואשת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/05/2013 | 07:38 | מאת: תהילה

שלום לך, אני בת 39 , לא נשואה לצערי, ואני מיואשת מהכל ,איבדתי כבר כל תקווה שמשהו יסתדר, יש ימים שאני לא רוצה לחיות יותר, לא יודעת מה לעשות , כולם הסתדרו , רק אני נשארתי, כנראה באשמתי , כל יום שעובר אני שוקעת , אני סטודנטית לתואר שני ועובדת עם אוכלוסייה מבוגרת בחינוך, יש ימים שאני לא מסוגלת ללמוד או לעבוד , זה הולך ומשתלט עליי, מה לעשות ? האם יש פתרון?

שלום תהילה, הפתרונות לייאוש שאת מתארת לא יגיעו מתשובה באינטרנט. כאן תוכלי טיפה להקל את הייאוש על ידי שאני והחברים כאן נקשיב לו ונהדהד אותו. הפתרון יכול להמצא בחקירה שתוכלי לחקור במסגרת טיפול (כתבת "כנראה באשמתי". אני מעדיף לדבר במונחי אחריות - היכן שיש אחריות ניתן להשפיע). נסי להעזר בשירותי הייעוץ לסטודנט במקום לימודייך. אודי

27/05/2013 | 01:32 | מאת: סהר תמיכה

יקירתי, אני מקווה שזה בסדר לכתוב לך את ההודעה הזו משום שאין לי שייכות מקצועית לפורום. אני לא רופא, ולא אוכל להציע לך פתרון לבעיית הייאוש הגדולה שאת מתארת בהודעה הזו.. אני מתנדב בעמותת סה"ר, עמותה שמופעלת על ידי מתנדבים ולא אנשי מקצוע, ואני מבקש לכתוב לך בגלל שאני שומע שנמאס לך מהכול ושאת עוברת תקופה רצופת אכזבות.. ונראה שעד לא מזמן הייתה לך תקווה שהייאוש הזה יבוא לסיומו, אבל יכול להיות שדווקא עכשיו הייאוש כמו גועש ומפורר כל רגע של חיים שלווים ונורמטיביים.. והייתי רוצה לבקש בשבילך שהייאוש המכרסם הזה יסתיים, שתחזרי למסלול ולשגרה ואפילו שתמצאי את האהבה הגדולה.. אבל כמו שד"ר בונשטיין כתב, שכנראה "הישועה" לא תגיע מתשובה בדפדפן אינטרנט, אלא מתהליך במסגרת אחרת.. ובכל זאת, הייתי רוצה לנסות לעזור לך למצוא טיפה של אור בכל הייאוש הזה.. אם תרצי, אני מזמין אותך להיעזר בצ'ט האישי של סה"ר, עם מתנדב או מתנדבת שכל רצונם הוא להקשיב לך ברגעים האלו שהייאוש רק מתגבר, לנסות לאחוז בידך ברגעים הבודדים שבהם את מרגישה שוקעת.. שמרי על עצמך תהילה.. מתנדב סה"ר. http://www.sahar.org.il/ אתר סה"ר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית