סתם שאלה

הי אודי, מה דעתך על התרחיש הלא-מאד-סביר אך האפשרי הבא: אדם עולה על אוטובוס בינעירוני, סוקר את המושבים, ומגלה מקום פנוי יחיד, אלא ש... את המושב שלצידו מאיישות פנים מוכרות - המטפל/ת שלו. מה הכי נכון לעשות? לומר שלום מנומס, להתיישב בטבעיות, ולנסות להעביר את הזמן בסמול-טוק? להמשיך את הנסיעה בשתיקה כמו שני זרים? ואם היו מושבים פנויים נוספים, איך עליו לנהוג? והאם כדאי למטפל, שאיתרע מזלו ולצידו יושב/ת מטופל שלו, לנסות ליזום שיחה, או עליו לכבד את פרטיות המטופל ולשמור על חובת השתיקה? איך היית מצפה ממטופלים לנהוג?