לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
צדקת כשלא ענית לי להודעתי הקודמת. למרות שזה היה מכאיב, אני חושבת שאם יש דרך שבה אתה יכול לעזור לי , זה כך... אני חושבת שמאד מכאיב לי לגעת עכשיו בהרבה דברים אמתיים ולכן אני מחפשת משככי כאבים זמניים. ולכתוב כאן נהיה אחד מהם. סליחה. תודה על מתי שכן הגבת, ועל מתי שלא. זה היה מטלטל אבל (לכן) משמעותי. אני לא יודעת אם בכלל אני קולעת בפרשנויות שלי (אולי בכלל לא ענית לי סתם בטעות? אבל לא נראה לי). אבל אני הרגשתי שבפעם הראשונה אתה באמת מצליח לומר לי משהו שנגע במציאות שלי מעבר לדפים פה. וזה גם היה דומה למה שקורה לי גם במציאות. זה שנשארתי פה בדף יוצאת דופן, בודדה, כל אחד יכול לעבור ליד ולראות ...לא יודעת... אולי אני שוב עושה את זה... אבל רק באתי לומר להתראות, לפחות בינתיים. כי זה לא נכון ככה.
הי גילת, צר לי על שאני קצת מקלקל לך את התיאוריה, אך אין כאן התעלמות מכוונת... ומתנצל על הצער שנגרם לך. אגש להודעה בהמשך הערב. אודי
עכשיו אני ממש מרגישה מפגרת. לא משנה.