תודה

שלום אודי, אני רוצה שתדע שדברים שכתבתי לך לפני שנתיים (היה לי שם אחר)והתשובות שלך, באופן מפתיע ביותר במן צירוף מקרים קצת מוזר עזרו לי מאוד להבין משהו מאוד חשוב ומהותי בפגישה האחרונה, אם לא הייתי כותבת אותם הם היו נשכחים , בדיליי קטן יכולתי לספר בפגישה האחרונה משהו שכתבתי אי אז, (בלי להזכיר או להסגיר את הכתיבה לפורום)זה מאוד עוצמתי, כשדברים מתחברים וזה כאילו מכה בך, זה גם כואב ומעייף, כל היום הייתי קצת הפוכה בגלל זה ולא כל כך תפקודית. מצאתי את ההודעה הזו בזכות תגובה אחת שלך מאוד אופטימית ואפילו קצת פיוטית כזאת שבזמנים קשים אני חוזרת אליה ומוצאת אותה כל פעם מחדש באמצעות הכינוי שהשתמשתי בו אז, ההודעה הזו מזכירה לי שצריך סבלנות ו"שטיפה ועוד טיפה תהינה לים" ככה כתבת...אז אני מחכה לים השווה הזה. אני לא מתכוונת ליגע אותך או את הקוראים אז אני לא אפרט, אבל בהחלט מגיעה לך תודה גדולה... וזה בעיקר מה שרציתי לכתוב . אז תודה רבה ולילה טוב.

כשכתבתי לך לפני כמה ימים זה היה מאוד חי, עכשיו זה קצת פחות... היתה הודעה שכתבתי בה על חלום שחלמתי שקשור למטפל כתבתי שלא אספר על כך בטיפול, ובאמת לא סיפרתי, איכשהו זה נשכח לחלוטין, למרות שבפגישות ממש התאמצתי להיות כנה ואמיתית ולספר על עצמי אפילו שזה מאוד לא נעים לי לדבר על רגשותי (כאילו שאסור לי או שפשוט מגעיל אותי לדבר על הרגשות שלי) אם בכלל יש לי, לפעמים נדמה לי שאני לא באמת מרגישה, או חווה רגשות. אני לא יודעת למה כתבתי את ההודעה הזו ואת החלום שנתפס בעיניי אז כמביש, סביר להניח שאחרי זה התחרטתי ונשבעתי שאני לא אכתוב יותר כלום ולא יבלבל סתם את המוח עם כל השטויות הרגשיות האלו, זה בכלל לא אני, אני מעל זה, וצריכה להשאיר את המקום למי שבאמת זקוק וזה לא אני. (אני לא קוראת בד"כ הודעות ישנות מלבד ההודעה ההיא שחזרתי אליה אולי פעמים או שלוש וכך לגמרי במקרה נתקלתי בה, זה היה קצת מוזר לקרוא). לפעמים נדמה לי שאני פשוט לא יודעת מה אני צריכה להרגיש, אם אומרים לי , אני כאילו מתאימה את עצמי אבל זה לא באמת להרגיש , לפעמים חשבתי שאולי זה לא תלוי בי אולי זה משהו אורגני בכלל.... בפגישה האחרונה, שוב הגענו לזה ... הוא אמר שלדעתו אני עושה כל מיני דברים כדי לא לפתח רגשות עמוקים כלפיו..., התחלתי להגיד לו שהוא בכלל לא צודק, אני עושה מאמצים גדולים מאוד כדי להשאר ופתאום נזכרתי בהודעה הזו שיש בה רגשות כלפי ה מ ט פ ל , יש גם כאב וצער על זה שזה רק חלום ועל זה שכך זה ישאר, איכשהו הצלחתי לספר לו על עלילת החלום הנשכח הזה, ואז הכתה בי ההכרה שלמרות הצהרותי על הרצון שלי "להרגיש" ולהיות מחוברת לרגשות, והתלונות שלי מידי פעם על זה שאני לא מרגישה ולא מתרגשת מכלום, יש בי חלק שמדכא את הרגשות שלא רוצה להרגיש , וכך אני נשארת ברמה מאוד שטחית,(אולי בגלל זה הוא נרדם פעם אחת ואני ראיתי בזה סימן לזה שהגענו לסוף הטיפול מת, ואנחנו סתם ממשיכים כי הוא מתעקש ואני מרצה כרגיל גם אותו...) בזמן האחרון היה לי קשה מאוד לבוא, היתה לי תחושה חזקה מאוד שהוא מאוכזב ממני, שהוא מזלזל בי, שהוא כבר לא איתי כמו שהוא היה פעם, וכשסיפרתי על החלום הזה זה התחבר לי פתאום להרגשה שכל הזמן בעצם הייתה שם, שנשארתי כאילו ללא מענה ממנו לרגשות ולתלות שהייתה וכמעט שלא דוברה, הוא כמובן לא יכול היה לדעת והכעס הזה הוא לא רציונלי, ובכל זאת באיזשהו מקום נסתר וקצת מנותק כעסתי עליו, כעס שהפך לזלזול והפחתת ערך של הקשר בינינו וגם לשנאה, שהועברו או הושלכו אליו, וכך הרגשתי מאוד לא רצוייה, לפעמים אפילו שנואה. זהו.