חיים ומוות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

שלום חברות וחברים, בצער ובכאב רב אשתף אתכם בכך שאבי נפטר היום בבוקר. מטבע הדברים, לא אוכל להיות נוכח בפורום בימים הקרובים. נשוב לפעילות מיד בתום ה"שבעה", בראשון הבא. שמרו על עצמכם, שלכם, אודי

לקריאה נוספת והעמקה
14/04/2013 | 13:17 | מאת: מימה

מצטערת לשמוע.. :/

14/04/2013 | 14:06 | מאת: מיכ

משתתפת בצערך במות אביך, עכשיו אני הייתי רוצה להיות קרובה אלייך ולנחם אותך...לבוא ולשבת לידך וקצת לשמוע עליו...אני מאמינה שאם אתה הבן שלו סימן שמשהו בו גרם לך להיות מה שהנך. שנשמע בשורות טובות ושלא תדע עוד צער. מיכל

14/04/2013 | 21:53 | מאת: מאי

אודי היקר אני משתתפת בצערך! שלא תדע עוד צער :(

14/04/2013 | 22:09 | מאת: -חנה

הצטערתי לשמוע. ברוך דיין האמת.

15/04/2013 | 12:32 | מאת: ח.הילה

אודי , איתך ,מנחמת אותך על מות אביך . שלא תדעו עוד צער ומכאוב. הילה

15/04/2013 | 15:29 | מאת: .במבי פצוע..

אודי יקר !!! .. :((( אני כל כך, כל כך מצטערת לשמוע על פטירת אביך.. קראתי את הודעתך אתמול ,ונשארתי ללא מילים.. כשקראתי את הודעתך הרגשתי שהנשימה שלי נעתקת ממקומה. לא זזתי. המשכתי לבהות בהודעה ו ...???? הרגשתי ??? ואז שלחתי מייל לאמא צביה..הרגשתי שאני חייבת לשתף אותה. הרגשתי מיותמת בעולם.. וכתבתי לה: אבא של אודי נפטר היום. נפטר מן העולם בערב יום הזכרון. זכרון לגיבורים שנפלו.. זכרון ושכחה שואה ותקומה. אנחנו נר נשמה לנפטרים מהעולם ? הולכים, כאילו כלום לא קרה אך על ראשינו דולקת להבה גדולה ? אש התמיד? והלהבה מזכירה את המתים ? והמתים מפילים את החיים ? תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.. ואולי עכשיו נערכת הלוויה ?? אבא של אודי נפרד מהעולם.. ואודי, נפרד מאביו, לא מהעולם .. והעולם ? נפרד ממישהו ? מי זה העולם ? מה זה העולם ? מי נפרד ממי ? מה זה להפרד ? חיים ומוות.. החיים מתים ואפילו המלאכים בוכים.. אודי יקר !! רוצה לכתוב לך מילים מנחמות , אך לא יודעת מה..גם לא יודעת אם יש איזו מילה, אות או תו שיכולים לנחם .. ולו במעט.. אפשר לשבת קרוב על ידך ? לשבת ולהיות איתך.. שלך ואיתך-במבי. :(((

16/04/2013 | 21:08 | מאת: אנונימיו

אודי היקר, אני משתתף בצערך שלא תדע עוד צער!!

16/04/2013 | 23:46 | מאת: מ.

אודי יקר, לא הייתי כאן מזמן.."קפצתי לבקר" ומאד מאד הצטערתי לשמוע/לקרוא.. קבל את תנחומיי הכנים. שלך, מ.

17/04/2013 | 09:35 | מאת: מילים מילים

20/04/2013 | 21:43 | מאת: סוריקטה

קראתי בתדהמה את בשורתך העצובה כל-כך, ונדמה, אף אם לזמן קצוב, שהזעם השורר כאן לעתים, התגמד, נחבא, נבוך ומבויש. שאלות רבות הייתי רוצה לשאול, סיפורים חפצה לשמוע, גם אקשיב לשקט ואכבד. "חבל על דאבדין ולא משתכחין" סוריקטה

מימה, מיכל, מאי, חנה, הילה, במבי, אנונימיו, מיקה, מלים, וסוריקטה היקרות והיקרים. לבי געש לראות את תגובותיכם ודבריכם. תודה לכם יקרים... התגעגעתי אליכם. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית