תופעה מוזרה..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/04/2013 | 19:54 | מאת: מיכ

האם גם לכם קורה שאתם מחכים לפעמים לפגישה אחרי חופשה או הפסקה יותר ארוכה ואז אחרי הפגישה זה לא עוזר אלא רק מחריף את הגעגוע? זה מה שקרה לי היום..כל היום קשה להתנתק.......כאילו עדיין לא נפגשנו וההפסקה הארוכה ממשיכה.למה זה קורה לי אודי? במקום שאשמח שהיום חזרנו לשגרה והתראנו והיה בסדר...אוף.לא שפספסתי משהו דוקא שוחחנו על מה שהיה בחופש.....והיא חסרה לי נורא דוקא היום אבל כבר התראינו....ופתאום שוב קשה לחכות לה אחרי שמאתמול עד הפגישה דוקא נרגעתי וציפיתי לה..........

02/04/2013 | 21:42 | מאת: .במבי פצוע..

הי מיכל, ניסית פעם דיאטה של התנזרות משוקולד למשל ? כשהרבה זמן את לא טועמת ממנו אז איכשהו הטעם מטשטש משהו .נכון? ואז כשאת שוב טועמת מהשוקולד, את רוצה עוד ועוד ועוד ולא שובעת .נכון ? ואולי זה קצת דומה ? אצלי, למזלי, אמא צביה נשארה בחג ברגיל וגם אני. בשבוע שעבר פיספסנו רק פגישה אחת ונפגשנו 4 פעמים והשבוע, שוב אנחנו נפגשות 5 . אני שוב מרגישה שהרצפה יציבה ממש. :) איזה קטע.. פתאום התחשק לי "להזמין" אותך לאמא צביה ושנבוא ביחד.. מעניין מאיפה זה בא לי ? :) אמא צביה באמת מדהימה !!! אני כל כך , כל כך ,כל כך אוהבת אותה !!! במבי.

03/04/2013 | 14:49 | מאת: מיכ

שאת לא מאמינה עד כמה! כשנפרדתי ממנה כתבתי שהקשר שלנו הוא כמו שוקולד כשטועמים קצת רוצים עוד וכשאוכלים יותר מדיי הוא עושה בחילה (זה בקשר לתלות) וכשאוכלים במינון הנכון הוא עושה פלאים!!! אני לא מאמינה שאת מזמינה אותי לאמא צביה שלך!!!!!! וואו, איזה כבוד!!!במחשבה שניה את לא ממש היית רוצה אותי איתך בפגישה :)...למרות שהיא נשמעת לי ממש נהדרת!!!להמשיך לעבוד כשכלם בחופש...גם שלי מדהימה!! גם היא בחופשות בד"כ עובדת אני זו שלא יכולה לבוא :( אבל אני יודעת שאני יכולה לקבוע אם צריך בחופשות למרות שממש אני לא יכולה..אני אוהבת אותה מאוד!!! היא לוקחת בד"כ חופש בזמנים שאף אחד אחר לא בחופש וזה קצת מקל נראה לי על המטופלים שלה...טוב אין לה ילדים קטנים הם כבר גדולים ולכן אני מרגישה שיש לה יותר זמן בשבילי :) ובאיזשהו אופן אני מרגישה ילדה שלה... כבר יותר טוב לי, אני משתדלת לשאת אותה איתי וזה כיף לכתוב עליה זה עושה לי טוב :) איזה כיף שאת בטוב,כיף לי לקרוא אותך. מיכל

02/04/2013 | 21:43 | מאת: בובי

היי מיכ(ל)! כן כן כן גם לי זה תמיד קורה ואני שונאת את זה! זה כאילו סוג של נפילת מתח. זה קורה לי גם כשאני מחכה שמשהו(רע)יגמר ואז תבוא ההקלה והשמחה, אבל זה לא באמת ככה... אני גם ניסיתי לא פעם לברר מה נסגר איתי?!? אני חושבת שיש לי ציפייה יותר מידיי גדולה שיקרה משהו, אולי ימלא אותי?... וזה לא באמת עובד ככה... עם כל הכבוד לחופשה הפגישה עדיין נשארת פגישה.

03/04/2013 | 14:50 | מאת: מיכ

טוב לדעת שזה לא רק אני...חשבתי שכלם כל כך שמחים לחזור לשגרה, אני לא הרגשתי אותה עדיין.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית