אווף אודי

הגעתי לבית של ההורים ואני לא רוצה להיות כאן. במיוחד לא בשבת. אין לי לאן לנסוע וגם לא יכולה לחזור לבית שאני גרה בו, גם כי הוא רחוק ובעיקר כי אין שם אף אחד כרגע ולבד לא בא בחשבון מבחינתי. לא רוצה לחזור למצב הזה, חשבתי שהוא עבר והנה בלי שום הכנה אני מתחילה להרגיש שוב רע. רוצה לברוח אבל אין לאן...

היי חנה! סתם עצה. כשהייתי צריכה להיות בבית של ההורים והיה לי קשה עם זה...(גם, בעיקר בשבת) לקחתי לעצמי קצת "פסק זמן" כשהרגשתי שאני על סף חירפון ויצאתי לעשות סיבוב בשכונה. אולי תנסי, נראה לי שיהיה נעים בחוץ הסופ"ש. לגבי החופשה של המטפלת שלך... אני רק חושבת על זה ואני מתחילה להתגעגע איתך..-ברור שזה הגיוני להתחיל להתגעגע!! המטפלת שלי בחופשה של שלושה שבועות וכבר באמצע הפגישה האחרונה התחלתי להתגעגע... אני מקווה שיהיה לך טוב עם המחליפה. חג שמח! בובי

אני גרה במקום שכולם מכירים את כולם ולא רוצה שכולם יראו שאני לבד ): אני לא באמת מאמינה שהיא עוזבת אותי, ולכן כמה שאני מדברת על זה, זה ממש לא נתפס מבחינתי וכרגע מאוד רחוק ממני, למרות שזה מתקרב מאוד. מצד אחד זה מאוד מעסיק אותי מצד שני אני לא מאמינה ומבחינתי הכל ממשיך כרגיל וגם צריך להמשיך.