לאודי- כתבתי שא' המשך נוספת למטה בשרשור...

אמנם אם העלית אותה-אז שמת לב, אך אני כל כך מוטרדת, אז רק מזכירה שלא תשכח.... (הפסיכולוגית התקשרה אלי לפני מס' ימים כדי לנסות להבין מדוע אני לא באה לפגוש אותה,אפילו ל2-3 פגישות שהציעה רק כדי שנבדוק ונחליט יחד אם ניתן לתקן ושנקיים "מו"מ" על התנאים שהיא דורשת. בין היתר: מדוע לצרף פסיכיאטרית -אם זה לא עבור תרופות? שאראה פעם ב? איך זה תורם לי?? )... בסופו של דבר דברנו שעה וחצי בטלפון! היא גם כתבה לי מייל אח"כ כדי לשאול אם אבוא, וכדי להגיד שהייתה שיחה חשובה... ואז כשהודעתי שלא אגיע(אני אצל המחליפה בנתיים. ואני מפחדת לפגוש אותה שוב, רק מרב אהבה. אני מפחדת שברגע שאראה אותה שוב, אז בגלל שהלב רוצה אותה, ובגלל שהיא תהיה -פיזית מולי, פשוט לא אוכל לעזוב אותה- למרות שזה מה שהשכל אומר לי שעדיף...-בגלל הנסיבות, התנאים+הנסיעה הדי קרובה.ואני רוצה טיפול טוב! -כזה שלא יעסוק כל הזמן רק בנסיעה בגבולות ובקשר ביננו, אלא יעסוק גם בלקדם את המטרות שלשמן בעצם הגעתי. היא שלחה לי סמס.. שחבל לה שלמרות שיחת הטלפון עדיין כל כך קשה לי לבוא לפגוש אותה... אבל "שאח את הזמן" עם "הנוכחית,....אם זה יעזור לי... זה נורא עצוב לי וקשה. לולא הנסיעה -הייתי חוזרת אליה בלי לחשוב פעמיים. אבל "הנוכחית" שכנעה אותי שזאת בעייה עבורי. ושאני חייבת יציבותו בטחון. ואני לא מצליחה לחשוב מה התועלת בלחזור אליה? נכון-"תיקון". אבל כבר שנה שלמה-טרם כניסתה להריון, אנחנו עוסקות רק בנסיעה ובגבולות. אז מה ישתנה עכשיו? ופרידה- שוב תהיה. אז לא עדיף להישאר בבית חם שמצאתי?- למרות שהוא "בית מאמץ". ולא "ה" בית שלי... עצוב. תודה!