חיבוק
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, הייתי אצלה היום....לא ממש הבהרתי את כל מה שרציתי אבל מילא...קבענו פגישות,איזה כיף לחזור :) ביקשתי חיבוק בסוף הפגישה אבל ממש ממש כשכבר כמעט יצאתי..ואתה יודע מה? תמיד היא נענת בחיוב...אז היא כן מהמטפלים האלה שמוכנים לחבק אז מה???????עדיין משהו חסר לי...כנראה בגלל במבי שעוררה אצלי שוב את הצורך הטפשי שלי שיאהבו אותי...שיחבקו...נכון שאין תחליף לחיבוק שאבד???לחיבוק ראשוני כזה? תעשה טובה, תסביר לנו..אוף....אפילו החיבוק שקבלתי ממנה לא ממלא צורך כזה...ואולי זה אפילו דבילי לבקש חיבוק ממנה?????זה כל פעם מפדח אותי מחדש עד שאני בכלל מעיזה לבקש ממנה פעם במיליון שנה.......תסביר בבקשה מה יהיה עם צורך שכזה? האם הוא יכול להתמלא מחיבוק של מישהוא אחר? האם הוא צריך להפוך לחיבוק פנימי??? ושכחתי לומר גם לבמבי שכן אני מרגישה ילדה, אבל ילדה נטושה זה לא יותר טוב ממבוגר אחראי... מיכל
הי מיכל, כל חיבוק, אמיתי או פנימי, מוסיף נקודה. בסוף יהיה קו כזה שיקיף את כולך ותרגישי מוכלת. מיכל... אודי
חבל שאי אפשר לעשות לייק :) וואו אודי......הלילה הזה ריגשת אותי מאוד ברגישות שלך אליי. הלואי שכך יקרה בסוף.......תודה אודי יקר...אולי עכשיו אלך לישון קצת יותר מוכלת ומובנת.