אדישות...

שלום אודי. בפעם האחרונה כתבתי כאן על בחור שאני יוצאת איתו מספר חודשים, ושיש לי תחושה שקשה לו להביע דברים מסוימים. ובכן.... מאז נפרדנו כיוון שאמר שהוא לא מרגיש כלום, שהוא אדיש, וגם שאינו מצליח לקבל את המקום של לרצות אותי. זאת למרות שהסבטקסט שאני מבינה הוא אחר. לקשר יש בסיס טוב, יש משיכה, עניין וכמיהה. עבר חודש ואחרי חודש נפגשנו במקרה. הוא סיפר שמאוד מאוד התגעגע וכל הזמן חשב עלי, וכל הזמן רוצה לשתף אותי בדברים שעוברים עליו. אחרי כמה ימים שוב אמר שהוא חש אדישות. אם החושים שלי מחודדים מספיק, לדעתי המקומות האלה שבהם הוא טוען לאדישות, מגיעים אחרי שהוא נפגע ממשהו (זה יכול להיות משהו ממש מינורי כלפי חוץ), ובמקום להראות את הפגיעה, כי הוא לא מדבר על זה, הוא יוצר נתק רגשי וחש אדישות. העובדה היא שבכל פעם שמתרחקים הוא מתגעגע. אני בתחושה שאם אנסה לדבר איתו על זה הוא לא יודה, כי זה סוג של איבחון, ואף אחד לא אוהב שמאבחנים אותו... מה גם, שלהודות בכך זה מקום של חולשה ובאינטואיציה שלי הוא לא בשל להיות שם מולי. מה ניתן לעשות? תודה וחג שמח, דולה