אפשר לקבל הסבר

האם טיפול פסיכולוגי עובד ואיך הוא עובד? איך לשבת שנים בקליניקה, לפתח קשר (תלותי?) אל מטפל/ת ולדבר על כל מה שעולה וכואב יגרום לי בסופו של דבר להיות מסוגלת למערכת יחסים זוגית נורמלית? בייחוד איך יכול לעזור בכל מה שקשור לרתיעה ממגע, תרתי משמע? איך פותרים את החרדה הגופנית?

הגעתי שם למקומות כאלה פגיעים וכואבים והיא דפקה אותי בשיא התופת!!! היא שחזרה לי את הטראומה! כי היא מטומטמת ולא הבינה אותי בכלל........ איזה מפח נפש. בחיים שלי לא הרגשתי את הנפש שלי נסגרת ונאטמת ככה כמו שקרה אצלה. היא ממש עיכבה אותי במקום לעזור! תסכלה ותסכלה ותסכלה ונזפה בי שאני לא באה ומסודר , ניסיתי להסביר לה שקשה לי לבוא, ביקשתי עזרה וניסיתי להסביר לה איך, אמרתי לה מה זה גורם לי להרגיש וביקשתי ממני לחסוך ממני תחושות מסויימות ולבוא לקראתי והיא שמעה ולא עשתה כלום! היא השאירה אותי עם הקול בתוכי שאומר לי שאי אפשר לסמוך ואני שונאת אותה על זה (בהעברה) שנאת מוות. אבל זה רק עמוק עמוק בלב איפה שהפצע. בשכל אני לא שונאת אותה ומבינה שהיא בכלל סתם אף אחת, סתם מטפלת לא מוכשרת במיוחד...... עכשיו אני בטיפול אחר עם גישה יותר שיקומיסטית אבל זה לא לוקח אותי למקומות הפגיעים ההם כמו שהיה בטיפול אנליטי, אני מאוד בבקרה ושליטה, לא יודעת אם זה טוב כי חוששת שאולי זה לא מגיע ככה למקומות העמוקים בשביל לרפא אותם. אין לי מושג אם יש תקווה בשבילי יותר. ככל שזה נוגע לקרבה אינטימית הגוף שלי הוא גוש של פחד. אולי אני פשוט צריכה להשתכר וזהו. וככה לעשות דברים! זה כ"כ לא אני אבל אולי אין ברירה כבר ואם אני לא יעשה משהו כזה לא יהיו לי'חיים' לעולם

רגשית הצלחתי להאהב פעם אחת אפילו. הצלחתי להפתח ולדבר על הכל עם מישהו שהיה לי איתו קשר מאוד בטוח ועם אמון, אבל ללא מגע מיני. אין לי בעיה לדבר על הכל. אבל הגוף... אני לא חווה משיכה כזאת שכמו שאנשים אומרים שיש להם, רק עקצוצים חרדתיים שזורמים לי בעורקים. מפחיד אותי הקטע של מגע גופני. עד כדי כך שאפילו להחזיק ידיים עם מישהו שמרגישה מתח מיני בינינו זה מפחיד אותי, כל הגוף מלא חרדות ממחשבה על זה. לא רואים מבחוץ, זה משהו שאני מרגישה בפנים, חוסר שקט פיסיולוגי שהוא טורדני, שהוא פשוט גורם לי להמנע ולא לתת סיכוי לכלום כי זה מפחיד, אבל ממש. כאילו אני מאבדת שליטה על הגוף שלי, כאילו ההתרגשות החרדתית מאיימת להציף.. שונאת שאני ככה. אין לי מושג איך לאנשים אחרים זה טבעי לחוות משיכה, לרצות מגע, להנות בלי לפחד פחד מוות..... ואגב, זה לא רק בקטע של מגע, זה קורה לפעמים שאני צריכה להתמודד עם משימות שבהם היוזמה ואחריות הם עליי אני מרגישה קצת אבודה כזאת ואז הגוף שוב מרגיש את החרדות המעקצצות האלה שגורמות לי להעדיף להמנע ולקחת על עצמי רק דברים שלא מעוררים את זה, משימות 'ראש קטן'.