אודי :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עצוב לי. מאוד. ..כל כך קשה עם בני אדם. הם כל כך לא מובנים. מפחידים. אודי :( רק השקדיה שראיתי היום קצת ליטפה לי את הלב.. ..אולי אני סתם לא מסוגלת להיות בקשר עם בני"א? אולי יש בי איזשהו דפקט מולד ? אולי דפקט בDNA? גם עם אמא צביה לא פשוט..בכלל.. פתאום נחרב.. ובסה"כ היא היתה חולה..וכשהיא התקשרה לומר לי על ביטול הפגישה של יום המחרת,אבל היא אמרה שכנראה מחרתיים כן נפגש. אז בתחילה האמנתי לה ואיחלתי לה החלמה מהירה מהלב פנימה..אבל כשלמחרת בערב היא התקשרה לומר שגם מחר לא נפגש היות והיא עדיין זקוקה למנוחה,הכל התקלקל..לאט לאט.לא יודעת איך זה קרה.."ראיתי עוד ועוד סימנים" שהיא כאילו משקרת..וכאילו ממש כבר היתה לי בראש תמונה שהיא יצאה לחופש ולכן היא ביטלה. ותבין אודי, במשך השלוש שנים ושבעה חודשים שאני אצלה , היא לא ביטלה אף לא פעם אחת בשל מחלה..וכל זה היה בשבוע שעבר ועדיין זה לא נגמר..אני לא מצליחה להאמין לה, "לסלוח" לה. (לעזאזל, על מה יש לי לסלוח לה ? כל כולה, בן אדם שתפס שפעת , החסיר יומיים. ומעולם היא לא שיקרה לי, אפילו, כשרציתי שהיא תשקר לי כי האמת כאבה נורא. גם אז היא לא שיקרה לי. אז מה אני רוצה ממנה לעזאזל ?) אני מרגישה גם שאני לא אנושית. אני כועסת על עצמי , נגעלת ממני. כועסת עליה. רוצה להפסיק עם כל האנליזה הזו.מרגישה מותשת..כל כך מותשת אודי. אין לי כבר כוח להתחיל שוב מהתחלה. נמאס לי מהכל. אודי, :(((((((
הי במבי, מותר לך לכעוס וזה בסדר, גם אם לא הגיוני. הכעס הוא על חוסר הזמינות ועל העובדה שהיא "העזה" לקלקל את המרחב המשותף. סוג של שמיטה לא מכוונת. מתאוששים מזה. אל חשש. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
