אודי..

מרגישה בשפל הכי נמוך שהיה לי בחיים.. מבינה גם שאתה כבול מבחינה אתית.. אבל לא יודעת.. מה קשור לדיכאון.. ומה באמת.. מרגישה מבוזה.. כששאלתי אותה אם קשה לה לסבול אותי.. התחמקה.. מה כל כך קשה.. לומר שלא.. אלא אם היא באמת מרגישה קושי לסבול אותי.. לא הפעם הראשונה.. הבעיה שאני כבולה.. שאני תלויה בה ובמצבי קשה לי לשנות או אפילו לחשוב על לעבור למישהו אחר.. כבר אמרה לי בעבר שאני בלתי אהיבה".. כמה עוד רמזים אני צריכה לקבל..כדי לעזוב??!! אין לי כוחותת וגם כנראה רגילה לבזיונות.. גם היא נוטה להעביר הכל אלי.. וגם לי נטיה להאשים את עצמי בכל.. סימביוזה מופלאה ומעולה בשבילה.. כדי להתחמק מלקחת אחריות.. נכון שאני רגישה לדחיה.. אבל איך אדע אם באמת דוחים אותי או שזו רק הרגישות שלי?? החשדנות שלי שדוחים אותי כשזה לא באמת.. איך אדע?? אני רוצה להתבדות.. ולדעת שהיא אוהבת אותי.. אבל כל פעם מחדש.. מרגשיה להיפך.. לא מפסיקה לבכות.. כבר שבועיים גם בגלל הנסיבות וגם בגללה.. הדמעות פורצות כמעט בכל מצב ומול כל אדם.. לא יכולה עוד...