אודי מה דעתך

המטפלת שטיפלה בי הסכימה בהתחלה שאני אבוא לפגישות לפי הצורך שלי (כי ככה רציתי וביקשתי, אמרתי לה שאני לא רוצה לשלם סתם בשביל לפטפט אלא רק מתי שארגיש שצריכה תמיכה).. בפועל באתי בתדירות שנעה בין פעם בשבוע, לפעם בשבועיים, לפעמיים בשבוע.. ודווקא שהיה נהיה לי קשה בטיפול עצמו הייתי באה פחות.. ואז המטפלת פתאום אמרה שהיא חושבת שחשוב שאבוא מסודר כי התחלתי לשנוא את התלות שהתחלתי להרגיש בה (היה לי הרבה 'אקטינג אאוט' בגלל זה), והיא התחילה לנזוף בי אם אני רוצה לבוא או לא (מסודר) ואני לא ידעתי להחליט אז בסוף בגלל החוסר סבלנות שלה שהרגיש לי מנסה ללחוץ עליי אני הפחתתי עד שלא באתי יותר, אבל היא דווקא אמרה שהיא חושבת שאני צריכה טיפול ולבוא מסודר ושזה היה חשוב וכנראה לא נכון שבאתי רק פעם ב.. מצד שני היא אומרת שגם אם הייתי באה מסודר היא לא יכולה להבטיח לי כלום.... אז מה ההגיון פה אודי?? האם אתה מקבל אנשים לפגישות לא מסודר? זה בכלל משנה אם ממילא אי אפשר להבטיח כלום? ואגב, מתי מבחינת המטפל תהליך טיפולי נחשב שככזה שהסתיים בהצלחה? האם בתור מטפל יצא לך להודיע מיוזמתך למטופל שנגמר הטיפול? מה הקריטריונים?

מה הקריטריונים שהגיע הזמן לסיים? זה משהו שהמטפל קובע או המטופל? נגיד יכול להיות מצב שמטופל ממשיך להגיע והמטפל יגיד לו "אני חושב שהגענו לנקודה שאפשר/רצוי/צריך לסיים את הטיפול"? או שזאת צריכה להיות החלטה שבאה מהמטופל?